חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 ("חוק המתווכים") מגדיר את תחום התיווך במקרקעין וקובע שלושה פרמטרים מצטברים בהתקיימותם זכאי מתווך לגבות דמי תיווך במקרקעין. בין תנאים אלו, ישנו התנאי הדורש שיהיה הסכם תיווך ותנאי נוסף הדורש, שהמתווך יהיה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
ואולם, מה כאשר הסכם תיווך נחתם ויותר מעשור לאחר מכן מבוצע המכר באמצעות צדדים קשורים וצדדים שאינם? האם גם אז נדרש לשלם דמי תיווך? על שאלה זו השיב בית המשפט השלום בתיק מתוקשר שהגיע לפתחו בעת האחרונה.
סיפור המעשה שנדון, תחילתו בשנת 2002 עת נחתם הסכם שכותרתו "הזמנת שירותי תיווך". הסכם התיווך היה ערוך ומופנה למתווך, פרטי הנכס הנמכר מולאו מפורט, מחיר המכירה המבוקש צוין, עמלת התיווך נקבעה ואף צוין שם הקונה. המתווך היה טוביה לשם והלקוח היה שמואל פלאטו שרון ("שרון") ואילו המסמך נחתם ע"י בנו של זה האחרון, יואב, אשר פרטי ההתקשרות שלו, הם אלו שנרשמו בגוף המסמך ("יואב").
במרוצת השנים המתווך נפטר וכך גם שרון. בנו של המתווך, המשיך והיה בקשר עם יואב ובשנת 2016 אף הביא קונים לראות את הבית (קונים אשר שמם לא צוין בהסכם התיווך) ושההתקשרות מולם הובילה לחתימת הסכם מכר (ואולם, להשלמת התמונה, יצוין, שעסקת המכירה לא יצאה בסופו של יום לפועל היות שהקונים לא היטיבו לשלם את התמורה – אבל, זה כבר לעניין אחר).
בשנת 2019 פנה בנו של המתווך ליואב וביקש ממנו להסדיר את תשלום דמי התיווך בעסקה. לטענתו, שימש כמתווך של שני הצדדים בעסקה ואף היה הגורם היעיל שהביא לחתימת העסקה. מנגד, טען יואב, שלא קיים הסכם מחייב בינו לבין בנו של המתווך ומשכך, זה האחרון אינו זכאי לדמי תיווך בעסקה.
מחלוקת זו הגיעה לפתחו של בית המשפט השלום בהרצליה, אשר בחן את הוראות חוק המתווכים, את המסמך שנחתם וקבע, כי המסמך שנחתם הוגבל לרוכש ספציפי אחד בלבד ומשכך, אין הסכם מחייב בין הצדדים. הוראות חוק המתווכים שהינן ברורות, קובעות תנאים מצטברים בהם הדרישה להסכם מחייב, לא נתגבשה – לא בכתב ולא בעל פה. משכך, לא קבע, שהמתווך אינו זכאי לדמי תיווך בעסקה.
החלטה דומה, נתקבלה בעת האחרונה גם בבית המשפט השלום בירושלים בעניין אחר, שם קבע בית המשפט, שאמנם דרישת הכתב הקבועה בחוק המתווכים ובתקנות לו רוככה במהלך השנים בפסיקה, אך אמירה רפה בעל פה אינה עומדת בדרישת הכתב, ואינה יכולה לזכות מתווך בדמי תיווך.
לעיון בפסק הדין המלא –
ת"א 52828-08-20 לשם נ' גוזלן ואח' (פורסם בנבו)
לעיון בפסק הדין של בית המשפט השלום בירושלים
הכותבת היא עו"ד רווית קינן, מומחית בנדל"ן ומקרקעין
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות מעת לעת.