עו"ד רביה יצא להגנת החברות שנפרצו ואמר כי "עוד בטרם יודעים את העובדות, כבר יש עליהן עליהום. יכול להיות שהחברה לא עמדה בהוראות החוק ותקנות אבטחת המידע. ראשית, אם זה נכון, מה שאדם שפרטיו נחשפו יכול לעשות, אם למשל החברה לא אספה את המידע בהסכמתו או לא אבטחה אותו, לאדם יש עילת תביעה נגד אותה חברה".
לטענתו, לשון החוק כיום לא מאפשרת לאנשים להתאגד בתחום הזה ולהגיש תביעה ייצוגית, למרות הקושי של היחיד להתמודד עם תביעה שכזו: " חוק תובנות ייצוגיות כפשוטו לא מתיר תביעה ייצוגית על תביעה בפגיעה בפרטיות. אנחנו, שמתעסקים בפרטיות, קוראים שנים לתקן את החוק הזה על ידי כך שיוסיפו תובנות לגדר התובנות שאפשר להגיש במסגרתו וזה לא נעשה. על פי רוב יש כל מיני תמרונים משפטיים, שמציגים את הפגיעה בפרטיות כפגיעה באינטרס הצרכני, הפרת חוזים וכו'. ואז אפשר דרך החור הזה להגיש את התביעה כתביעה ייצוגית".
"ש רמות שונות של רגישות של מידע. מידע רפואי ואינטימי כמו במקרה של אפליקציית 'אטרף' הוא בוודאי ברמת הרגישות הגבוהה ביותר, זה משליך בין השאר על האופן שהיה צריך לאבטח אותו. זה דורש הרבה יותר ממי שמחזיק מיידעים כאלו. ויכול להיות שכתוצאה מזה הוא חשוף לתביעת נזק משמעותית יותר, אנחנו כולנו יכולים לחוש באופן אינסטינקטיבי שאם יש מידע ברבים על הנטייה המינית שלי שהסתרתי או אם יש מידע על כתובת המגורים שלי אז הנזק הוא הרבה יותר קטן", סיכם עו"ד רביה.
התרעות פיקוד העורף