שלוש מהפכות גדולות שמתחוללות בטכנולוגיה העולמית בשנים האחרונות, מהוות פוטנציאל גדול עבור מדינת ישראל, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט התעשייתי-כלכלי. שלוש המהפכות הן: מהפכת ״החלל החדש״, מהפכת ״הסנסוריזציה״ ומהפכת ה״וירטואליזציה״ והתלת ממד.
מהפכת החלל החדש: לפני כעשור החליטה NASA להוציא את רוב תוכניות הפיתוח, השיגור והשינוע לחברות מסחריות חיצוניות. מהלך זה פתח מרוץ נרחב של חברות (בעיקר אמריקאיות) לפיתוח טכנולוגיות חלל. דגש מרכזי במעבר מגוף ממשלתי עשיר לגופים מסחריים הנו שחלק משמעותי ממשאבי הפיתוח הושקעו בכדאיות כלכלית, כלומר בהפחתה משמעותית בעלות השיגור ובהגדלת אפקטביות הייצור הסדרתי. בתוך כך פותחו משגרים רב פעמיים ע״י חברת SpaceX ופותחה היכולת לשגר מספר רב של לוויינים על גבי אותו משגר (השיא כרגע עומד על 143 לוויינים אך מספר זה צפוי להיות לפחות מוכפל). המשמעות של כל הפיתוחים הללו שהרבה יותר זול לשגר לוויין לחלל, ולראיה חברות מסחריות רבות שיגרו קונסטלציות של לוויינים לחלל ומספקות שירותים חלליים שונים במחירים פורצי דרך. הפרופורציה החדשה היא שבמחיר שיגור לוויין בודד לחלל בעבר, ניתן לקנות שירות מעשרות לוויינים שונים כיום.
מהפכת ה״סנסוריזציה״: רבות דובר על ריבוי הסנסורים במרחב הציבורי בשנים האחרונות. שיפורים קיצוניים בתחום האופטיקה הזעירה ושיפור מעריכי ביחס שבין גודל המעבד ליכולת העיבוד שלו (חוק מור) הביאו לכך שבכל רחוב, בית, כלי רכב ואפילו בכיס של כל אחד מאיתנו ישנם עשרות סנסורים. המנועים הגדולים של התופעה אינם התעשיות הביטחוניות שבעבר הובילו את הפיתוחים בכספי ענק של המדינות, אלא תעשיות מסחריות בתחום הטלפונים הניידים (לאייפון שלי יש יכולות שבעבר לא היו אפילו על מטוס קרב), הרכבים האוטונומיים (שצריכים לייצר לעצמם מידע מדויק על סביבתם בזמן אמת) ועולמות ״העיר החכמה״ שמשפרת את הבטחון האישי של האזרח.
מהפכת הוירטואליזציה: עולם הסימולציות והמשחקים מוביל טכנולוגיות כבר מספר עשורים. עם זאת, בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש המאפשרת סביבה סימולטיבית אחרת לגמרי. טכנולוגיות כמו ״סביבה וירטואלית״ (VR), מציאות רבודה (AR) ומציאות חכמה (SR) הפכו לחלק מעולם המשחק שהנו מנוע כלכלי אדיר. משחקים שקיימים ברוב הבתים, כמו Fortnite, call of duty ועוד, טכנולוגיות חדשות שרוצות לשנות את עולמנו במובן הכי עמוק של המילה כמו metaverse.
שלוש המהפכות הללו מאפשרות לצה״ל בהובלת אגף המודיעין להביא יכולות חדשות שהנן בעלות פוטנציאל ליתרון משמעותי בשדה הקרב, לפעול ע״פ תוכניות הרמטכ״ל באופן רב ממדי ולהצליח לנהל בו זמנית את משימותיו בשש זירות שונות. ריבוי הסנסורים, מהחלל ועד הרחפן, בשילוב עם יכולות עיבוד והנגשה מתקדמות יעזרו לחשוף את האויב ולדייק את הפעולה לכדי פעולה כירורגית.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המציאות המדומה, בשילוב מיפוי מאוד מדויק של שדה הקרב שיתאפשר ע״י הסנסורים השונים של אמ״ן מהחלל וכלל הסנסורים הנישאים ע״י הכוחות הלוחמים בים באוויר ובכוחות היבשה (אפילו על הלוחם היבשתי הבודד) יאפשרו באמצעות יכולות עיבוד וסימולציה מתקדמות להכין את הלוחמים ולסמלץ להם את הרחוב בו הם צפויים לפעול באופן מדויק להפליא וכן להזרים להם מידע רלוונטי בזמן אמת. החיילים הצעירים רגילים לשחק במשחקי המחשב בסביבות וירטואליות ואינם ״מהגרים דיגיטליים״ כמו מפקדיהם הבכירים.
החלל החדש מאפשר לצה״ל להפעיל קונסטלציות של לוויינים רבים במודלים עסקיים שונים הנושאים סנסורים שונים על כל הספקטרום, ולאפשר זמינות מידע שקשה היה אפילו לדמיין לפני כעשור. החלל גם מאפשר שיתופי פעולה מעניינים בסביבה הקרובה והרחוקה. יתרון ממד החלל מובהק. אין מגבלות ריבונות, אין מגבלות זמינות ואין מגבלות גיאוגרפיות. כמובן שהמערכה בחלל רק בתחילתה ועוד יהיו אתגרים בממד החלל, כפי שחוו הטנק והנ״ט בראשיתם. מדינה שתקדים להשתמש באופן נרחב בממד הזה תוביל גם כאשר החיכוך יהיה גבוה יותר.
שאלה שאני מניח שצצה בראשו של כל קורא אינטיליגנטי היא: מאחר ומדובר ביכולות מסחריות, זמינות ובעלות נמוכה, לא רק צה״ל כצבא מערבי יכול להשתמש ביכולות הללו. אם יש זמינות מסחרית אז גם ארגוני טרור בעולם יכולים להשתמש ביכולות מתקדמות. התשובה בראייתי היא שראשית יש לקחת זאת בחשבון כי זו המציאות. שנית, בכדי לממש את היכולת הסנסוריאלית באופן אפקטיבי נדרשת יכולת מעצמתית של עיבוד ובינה מלאכותית. בנוסף נדרשת יכולת משמעותית בתחום ההגנה בסייבר אשר גם בה שולטות בעיקר המעצמות המובילות.
בכדי לממש באפקטיביות את היכולות בחלל מעבר להשגת מספר תמונות, נדרשת יכולת מעצמתית של תחנת קרקע הכוללת יכולת תכנון מתקדמת, תקשורת אמינה וזמינה ויכולת עיבוד מידע מהירה. כל זה מחייב הקמה של מפעלי מידע עתירי יכולות עיבוד ואגירה שהנם צוואר הבקבוק גם אם סנסורים כבר אינם הבעיה.
בשולי הדברים ומחוץ לתחום התמחותי הישיר, אני חושב שלמדינת ישראל קיימת הזדמנות כלכלית אדירה בתחום טכנולוגיות ה-GEOINT, שכן אם בעבר פיתוחים בתחום החלל וסנסורים חייבו מפעלי ייצור ענקיים, היום הסיפור הוא בעיקר טכנולוגיה מתקדמת ויצירתיות שהשוק צמא לה. בדומה להצלחה הרחבה של ישראל בהיי-טק בכלל ובסייבר בפרט, הקמת חממות בבתי הספר, עיסוק בתחומים אלו בצבא ועידוד תעשיות בתחום יכולים להביא אותנו להיות מובילים עולמיים בתחום אשר עוד לא התחיל למצות את התפתחותו בעולם. גופי הביטחון וצה״ל בראשם יכולים לשתף פעולה עם תעשיות בדרך שונה מבעבר כצרכני שירותים, כ-design partners כמחזיקי big data הנדרשת לפיתוח אלגוריתמיקה וכן לפרויקטים במודל dual use.
יחידה 9900, מעבר למשימתה בהובלת פיתוח היכולות המבצעית, משקיעה גם בפרויקטים רבים בתחום החינוך ובקשר הדוק עם התעשיות בתחומי הגיאואינט והחלל.
הכותב הוא מפקד יחידת 9900