שלוש מהפכות גדולות שמתחוללות בטכנולוגיה העולמית בשנים האחרונות, מהוות פוטנציאל גדול עבור מדינת ישראל, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט התעשייתי-כלכלי. שלוש המהפכות הן: מהפכת ״החלל החדש״, מהפכת ״הסנסוריזציה״ ומהפכת ה״וירטואליזציה״ והתלת ממד.
שלוש המהפכות הללו מאפשרות לצה״ל בהובלת אגף המודיעין להביא יכולות חדשות שהנן בעלות פוטנציאל ליתרון משמעותי בשדה הקרב, לפעול ע״פ תוכניות הרמטכ״ל באופן רב ממדי ולהצליח לנהל בו זמנית את משימותיו בשש זירות שונות. ריבוי הסנסורים, מהחלל ועד הרחפן, בשילוב עם יכולות עיבוד והנגשה מתקדמות יעזרו לחשוף את האויב ולדייק את הפעולה לכדי פעולה כירורגית.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המציאות המדומה, בשילוב מיפוי מאוד מדויק של שדה הקרב שיתאפשר ע״י הסנסורים השונים של אמ״ן מהחלל וכלל הסנסורים הנישאים ע״י הכוחות הלוחמים בים באוויר ובכוחות היבשה (אפילו על הלוחם היבשתי הבודד) יאפשרו באמצעות יכולות עיבוד וסימולציה מתקדמות להכין את הלוחמים ולסמלץ להם את הרחוב בו הם צפויים לפעול באופן מדויק להפליא וכן להזרים להם מידע רלוונטי בזמן אמת. החיילים הצעירים רגילים לשחק במשחקי המחשב בסביבות וירטואליות ואינם ״מהגרים דיגיטליים״ כמו מפקדיהם הבכירים.
החלל החדש מאפשר לצה״ל להפעיל קונסטלציות של לוויינים רבים במודלים עסקיים שונים הנושאים סנסורים שונים על כל הספקטרום, ולאפשר זמינות מידע שקשה היה אפילו לדמיין לפני כעשור. החלל גם מאפשר שיתופי פעולה מעניינים בסביבה הקרובה והרחוקה. יתרון ממד החלל מובהק. אין מגבלות ריבונות, אין מגבלות זמינות ואין מגבלות גיאוגרפיות. כמובן שהמערכה בחלל רק בתחילתה ועוד יהיו אתגרים בממד החלל, כפי שחוו הטנק והנ״ט בראשיתם. מדינה שתקדים להשתמש באופן נרחב בממד הזה תוביל גם כאשר החיכוך יהיה גבוה יותר.
שאלה שאני מניח שצצה בראשו של כל קורא אינטיליגנטי היא: מאחר ומדובר ביכולות מסחריות, זמינות ובעלות נמוכה, לא רק צה״ל כצבא מערבי יכול להשתמש ביכולות הללו. אם יש זמינות מסחרית אז גם ארגוני טרור בעולם יכולים להשתמש ביכולות מתקדמות. התשובה בראייתי היא שראשית יש לקחת זאת בחשבון כי זו המציאות. שנית, בכדי לממש את היכולת הסנסוריאלית באופן אפקטיבי נדרשת יכולת מעצמתית של עיבוד ובינה מלאכותית. בנוסף נדרשת יכולת משמעותית בתחום ההגנה בסייבר אשר גם בה שולטות בעיקר המעצמות המובילות.
בכדי לממש באפקטיביות את היכולות בחלל מעבר להשגת מספר תמונות, נדרשת יכולת מעצמתית של תחנת קרקע הכוללת יכולת תכנון מתקדמת, תקשורת אמינה וזמינה ויכולת עיבוד מידע מהירה. כל זה מחייב הקמה של מפעלי מידע עתירי יכולות עיבוד ואגירה שהנם צוואר הבקבוק גם אם סנסורים כבר אינם הבעיה.
בשולי הדברים ומחוץ לתחום התמחותי הישיר, אני חושב שלמדינת ישראל קיימת הזדמנות כלכלית אדירה בתחום טכנולוגיות ה-GEOINT, שכן אם בעבר פיתוחים בתחום החלל וסנסורים חייבו מפעלי ייצור ענקיים, היום הסיפור הוא בעיקר טכנולוגיה מתקדמת ויצירתיות שהשוק צמא לה. בדומה להצלחה הרחבה של ישראל בהיי-טק בכלל ובסייבר בפרט, הקמת חממות בבתי הספר, עיסוק בתחומים אלו בצבא ועידוד תעשיות בתחום יכולים להביא אותנו להיות מובילים עולמיים בתחום אשר עוד לא התחיל למצות את התפתחותו בעולם. גופי הביטחון וצה״ל בראשם יכולים לשתף פעולה עם תעשיות בדרך שונה מבעבר כצרכני שירותים, כ-design partners כמחזיקי big data הנדרשת לפיתוח אלגוריתמיקה וכן לפרויקטים במודל dual use.
יחידה 9900, מעבר למשימתה בהובלת פיתוח היכולות המבצעית, משקיעה גם בפרויקטים רבים בתחום החינוך ובקשר הדוק עם התעשיות בתחומי הגיאואינט והחלל.
התרעות פיקוד העורף