"מוסדות אקדמיה הם מושא לתקיפה בגלל העניין הציבורי שיש בהן. אני חושב שהתוקפים מנסים להשיג אפקט תודעתי בכך שהאוניברסיטה משרתת קהל גדול של עשרות אלפי אנשים ומבחינתם הדבר הזה מהדהד מהר מאוד בתקשורת", ציין והוסיף: "אני חושב שזה חלק מההישגים שהתוקף רצה להשיג. למרות שיש מוטיבציה כלכלית, היא מתחברת למוטיבציה פוליטית, של חרם על ישראל, BDS, או אפשר אפילו לראות - ונקרא לזה בזהירות - שם עקבות מהציר האיראני. הבקשה לכופר היא כיסוי עשן, חצי כופר לא ישולם".
הוא המשיך להסביר את טענתו, כי קיימת מעורבות איראנית במעשה: "להערכתי, בגסות, יש ציר איראני שעומד מאחורי זה. לכן, אני רוצה להיזהר ולא להתרגש מזה. יש פה ניסיון להבעיר את השטח בעזרת מוטיבציה פוליטית. אני כן חושב שבשעות הקרובות האירוע יטופל".
פרנקו ביקש להדגיש כי לא נגרם נזק משמעותי: "הנזק נגרם למספר מחשבים לא גדול. אמנם נדחו מבחנים, אבל זה אקט בטיחותי, מתנתקים, מנקים ומחזירים את הכל מחדש. להערכתי הטכניון ישוב לעבודה סדירה בעוד מספר ימים".
כמוהו, ארז קריינר, מייסד הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ, שוחח עם אריה אלדד ובן כספית והסביר את הסכנה של חדירה וגניבה מידע ממערות המחשוב של האוניברסיטה המוערכת.
לדבריו, "זה אמיתי וזה מפתיע כי הטכניון אמור להיות מוגן, יש שם הרבה מאוד אנשים טובים שמבינים לא מעט בנושאים האלה של הסייבר. מסתבר שגם הטובים ביותר עשויים להיות חשופים לסוג כזה של מתקפה, זה אמור להיות תמרור אזהרה לכאלה שהם אולי פחות טובים. מה שנקרא - אם בארזים נפלה שלהבת, אז מה יגידו האחרים שאין בהם כל כך הרבה אנשי מחשבים כמו בטכניות. מוקדם עדיין לדעת איפה בדיוק הם הגיעו, אבל סכנת החדירה היא מוחשית".
בהמשך, הוסיף: " מוסדות להשכלה גבוהה הם מקומות שמטבע הדברים הם פתוחים והרבה אנשים זרים יכולים להגיע פיזית ולהיכנס. זאת מלאכה לא פשוטה להגן על מוסד כזה, אבל היא חייבת להיעשות. החוכמה היא לעשות להאקרים את החיים כל כך קשים שהם יגידו 'מה אני צריך להתעסק עם המשוגע הזה? אני אלך לתקוף במקום אחר, קל יותר. תעשה להאקרים את החיים הקשים, ותהיה הרבה יותר בטוח. הפגיעה שם מאוד רחבה, אני מאוד מקווה שהם לא הצליחו להזליג מידע החוצה כי זה סיפור אחר. אם הם גנבו את כל המידע של הטכניון, זה כבר סיפור אחר לגמרי".
סייע בעריכת הכתבה: דוד זבולוני 103fm.
התרעות פיקוד העורף