אחד התחומים הנמצאים בצמיחה בענף הטכנולוגיה העולמי הוא ללא ספק "האינטרנט של הדברים". מטרת האינטרנט של הדברים (IOT) היא לחבר את כל המכשירים והחפצים שסביבנו באופן תמידי לאינטרנט וכן לקשר את המכשירים אחד לשני. החל ממקררים וטוסטרים מקוונים ועד מכוניות ממוחשבות.
השאיפה היא שבשנים יוכלו מכשירי החשמל כמו המקרר, לזהות חוסר במוצרים, ליצור קשר עם הסופרמרקט דרך האינטרנט ולבצע הזמנה של הנדרש.
על פי מחקר של חברת גרטנר, מספר החפצים המחוברים ל"אינטרנט של הדברים" יגיע ב-2020 לכ-26 מיליארד. על פי תחזיתה של ענקית התקשורת סיסקו, לתעשייה זו יש פוטנציאל לגדול לכדי 14.4 טריליון דולר בשנת 2022.
ממחקר שקיימה לאחרונה חברת התרגומים "One Hour Translation", עולה כי חדירה לשוק הסיני היא המפתח לפריצה של חברות ישראליות לשוק "האינטרנט של הדברים" העולמי.
"המחקר שביצענו בדק את רמת הביקוש לתרגומים טכנולוגיים וגילה שהביקוש הכלל עולמי לתרגומי סינית בתחום האינטרנט של הדברים גדל בצורה ממשית בשנים האחרונות", אמר למעריב עופר שושן, מנכ"ל One Hour Translation.
"הביקוש הזה משקף את מה שקורה בשטח בסין", הבהיר שושן. "הסינים מתרגלים לאינטרנט של הדברים כמו שהם התרגלו לטלפונים סלולריים: הם נותנים ליותר צרכנים להשתמש בטכנולוגיה הזו ועושים הכל בקצב מהיר שאי אפשר לראות במדינות כמו ארצות הברית".
לדברי שושן, "דוח של ארגון התקשורת GSMA מציין כי הממשלה הסינית צפויה להשקיע סכום של יותר מ-600 מיליארד דולרים באינטרנט של הדברים עד שנת 2020".
שושן מוסיף כי "דוח אחר של חברת המחקר TechNavio, צופה ששוק "האינטרנט של הדברים" הסיני יזנק ב-32% בשנה בממוצע בתקופה שבין 2014 ל-2019.
התרעות פיקוד העורף