לדברי ביקרט, הצבת מדיניות חד משמעית לפייסבוק יכולה לפעמים להיות "בעייתית", במיוחד בהתחשב בכך ש-80% מ- 1.6 מיליארד המשתמשים של פייסבוק חיים מחוץ לגבולות ארצות הברית, ולכן סביר להניח שישנן דעות שונות ורבות ביחס להגדרה של מה בעצם נחשב תוכן פוגע או מאיים. החלק המאתגר ביותר, כך הוסיפה, הוא אכיפה. מנהלת מחלקת המדיניות אמרה ל-CNNMoney שפייסבוק נותנת עדיפות גבוהה לסקירת הודעות שיש בהן דיווח על הסתה לפגיעה פיזית - אבל כל הדיווחים שכוללים הפרות נסקרות על ידי עובדי פייסבוק שמתעסקים בנושא זה.
בפנאל השתתפו גם ג'וניפר דאונס מגוגל, לי רולנד מ-ACLU, דבורה לאוטר מהארגון נגד השמצה, ורוזן ג'פרי מהמרכז הלאומי לחוקה. רוזן דיבר על "לחצים עצומים" והוסיף שחברות היי-טק צריכות "לאמץ גישה יותר אירופית" ביחס לחופש הביטוי, ולשים לב להתבטאויות שפוגעות בכבודו של אדם, כי זו תהיה סיבה טובה מאוד להסיר אותן. "זהו עניין סבוך", הוסיף רוזן. "כחברה, אנחנו צריכים להחליט איזה ערך אנו מעמידים בראש סדר העדיפויות? פרטיות וכבוד, או חופש ביטוי?".
רולנדה הוסיפה כי המשתמש הממוצע לא יודע למי לפנות כשתמונה מוסרת: "זה מוביל אותו לחלל עצום וחשוך של אי ידיעה". כמו כן היא קראה לחברות
ההיי-טק להיות ברורות ביחס למדיניותן. "אנשים לא תמיד מבינים בדיוק למה הפוסטים שלהם הוסרו," הוסיף רולנד. "בסופו של דבר זה לא תכנית עסקית טובה, אם אנשים לא יודעים איפה (חופש הביטוי) צריך להפסיק".
התרעות פיקוד העורף