כאמור, לרשימה הסופית נכנס מספר חסר תקדים של כ-35 ניסויים מדעיים ישראליים והדגמות טכנולוגיות, אשר יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית בשבוע אחד בלבד. הניסויים יתבצעו על-ידי סטיבה, זאת לאחר שהגיעו לקו הסיום, עמדו בכל הקריטריונים שהוגדרו ושולבו בלו"ז המשימה על ידי נאס"א ו-Axiom Space.
משימת 'רקיע', אותה מובילות בישראל עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נועדה לקדם ולהרחיב את תעשיית החלל הישראלית, להעניק הזדמנות לפריצות דרך של עשרות טכנולוגיות ישראליות וניסויים מדעיים בחלל וכן לתרום לחינוך ולאומנות בישראל. במהלך שהותו בתחנת החלל יקדיש איתן סטיבה את רוב זמנו לביצוע הניסויים וכן לפעילויות חינוכיות ואמנותיות עבור ילדים ובני נוער בישראל.
מדובר בהזדמנות ייחודית ומשמעותית מאוד עבור הקהילה המדעית, כאשר החוקרים והמהנדסים יקוו לפריצות דרך מדעיות בתחומים רפואיים, טכנולוגיים והנדסיים, שיובילו להקמת חברות סטארט-אפ, פיתוח מוצרים חדשים במגוון ענפים, פרסומים מדעיים וטיפולים רפואיים חדשים.
קרן רמון, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע החדשנות והטכנולוגיה, וגורמי החלל הבכירים בישראל עבדו בחודשים האחרונים יחד עם חברות סטארט-אפ, גופי מחקר, מוסדות אקדמיים, מדענים, וחוקרים ישראלים, על מנת לעבור את תהליך ההטמעה אל מול סוכנויות החלל (נאס"א וסוכנות החלל האירופית).
במהלך שהייתו בחלל, סטיבה צפוי לבצע ניסויים מקשת רחבה ויוצאת דופן של תחומים, בהם: אסטרופיזיקה, מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת ואופטיקה, קרינה, רפואת עיניים, נוירולוגיה, חקלאות ועוד.
בין היתר, ניתן למצוא ניסויים רבים בתחום הרפואה, שצפויים להשפיע הן על בני האדם הנמצאים על כדור הארץ והן על האסטרונאוטים הנמצאים בחלל, כאשר בהם גם מחקרים קליניים שיבוצעו על חברי הצוות. אחד המחקרים שיטוס לחלל מאפשר אבחון של חיידקים שעלולים לתקוף את האסטרונאוטים בחלל וביצוע בדיקות דם ללא מחט, לצד מחקרים הקשורים למוח האנושי ולמערכת החיסון. בנוסף, צפויים מחקרים הקשורים לתחום בריאות הנפש, לראייה וללב. ניסויים נוספים קשורים לפיתוח של טיפולים חדשניים ללוקמיה בקרב ילדים והתכלות פלסטיק בחלל על ידי חיידק.
מספר ניסויים שימריאו לחלל עוסקים בתחום החקלאות, בהם ניסוי הבודק היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה, וביצוע שליטה בקצב הגדילה עבור מושבות עתידיות על הירח, ושימוש בזרעי מורינגה לטיהור המים בחללית. בנוסף, ישנם ניסויים בתחומי אופטיקה ותקשורת ואסטרופיזיקה.
הניסויים צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות הן בכדור הארץ והן מחוצה לו - כיום בתחנת החלל הבינלאומית ובעתיד בירח ובמאדים. בין השותפים הבינלאומיים לניסויים - MIT, Jefferson Hospotal, NASA AMES ומוסדות מחקר באירופה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה.
לניסויים המדעיים שיבוצעו במסגרת המשימה ישנה חשיבות יוצאת דופן, ופוטנציאל אדיר, לתמיכה בחייהם של האסטרונאוטים בחלל, ולשפר משמעותית את החיים על פני כדור הארץ, שכן תופעת המיקרו כבידה (השוררת בחלל) מאפשרת ביצוע ניסויים חדשניים הן מדעית והן טכנולוגית, ופיתוח מוצרים בצורה יעילה יותר מאשר בתנאי הכבידה שבכדור הארץ. על מנת לתת הזדמנות ליותר חוקרים וחוקרות ישראליים להשתתף במשימת 'רקיע' פרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד הבריאות קול קורא לניסויים בחוסר כבידה בהיקף כולל של מיליון שקלים. המענק שניתן סייע להורדת החסם התקציבי של הניסויים פורצי הדרך בדרכם לתחנת החלל הבינלאומית.
כחלק מההיערכות למסע לחלל, והתאמת הניסויים לתנאי מיקרו כבידה, זכו הצוותים הנבחרים לסדנאות ופגישות ייעוץ וכן גישה לפלטפורמות המדעיות והטכנולוגיות בתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף, הם קיבלו במעבר על סקרי תכן הנדסי ובטיחות אל מול נאס"א. עבור היזמים והמדענים הנבחרים, מדובר בקיצור תהליך הוכחת בטיחות והיתכנות (POC) הניסוי בחלל, אשר מהווה החסם המשמעותי ביותר לחוקרים מהאקדמיה והתעשייה הישראלית מכניסה לתעשיית החלל העולמית, ובחיסכון אדיר במשאבים.
אם הניסויים יצליחו - עשרות גופים וחברות יוכלו לשווק את מוצריהן לתעשיית החלל העולמית ולהזניק את תעשיית החלל הישראלית. בנוסף, החוקרים מאמינים כי הצלחת הניסויים תוכל להביא לפיתוח תרופות וטכנולוגיות אשר ישפרו את חייהם של בני האדם בכדור הארץ.
בנוסף, הניסויים יקבלו גם מימד חינוכי, שכן בחודשים האחרונים עסק מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בפיתוח תכנים חינוכיים שיעסקו בפעילות המדעית של המשימה. מדעני המכון עסקו בהנגשת הניסויים המדעיים המורכבים לתלמידות ולתלמידים, ובניית תכנים לימודיים על בסיסם, אשר יתמקדו בעקרונות מדעיים, הסברים לתופעות, יאפשרו התנסות בחשיבה ביקורתית, תכנון, ביצוע והערכת מחקר.
התכנים פותחו על בסיס תובנות שעלו בכנס ייחודי, בו נפגשו אנשי החינוך הטובים בארץ, והמדענים האמונים על הניסויים הללו. התכנים יופצו ויועברו לכמיליון תלמידות ותלמידים במגוון גילים, מכל רחבי הארץ.
בתוך כך, סטיבה מקיים בחודשים האחרונים לו"ז אימונים אינטנסיבי במתקני NASA ו-SpaceX, המכינים אותו לשהייה בחלל. כחלק מההכנה לביצוע הניסויים המדעיים, הוא השלים סבב הכנות ב-ESA (סוכנות החלל האירופית), במסגרתו הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שישוגר לחלל.
"לחלק המדעי של משימת 'רקיע' יש משמעות עצומה מבחינתי", אמר סטיבה, "הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה". הוא הוסיף: "לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה, אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר - המדענים לעתיד. הניסויים שאעשה יונגשו לילדים במגוון גילאים, בתקווה לעורר בהם השראה לעשייה מדעית בתחומים מגוונים - כמו רפואה, חקלאות, פיזיקה ועוד".
התרעות פיקוד העורף