המהלך עורר סערה רבה בעולם, בין היתר מעצם היותו של טראמפ נשיא ארצות הברית (ואח"כ - נשיא לשעבר) והעובדה שיש הטוענים כי הן הסיבה (או לפחות אחת הסיבות) שהוא נבחר לנשיאות, ותגובות רבות מכלל הקשת הפוליטית. החלטתן להחזירו לפלטפורמה, כחודשיים לאחר שהודיע על התמודדותו בבחירות הצפויות לנשיאות ארצות הברית ב-2024, העלתה שוב מספר סוגיות פוליטיות וחברתיות, לצד השאלה - האם אדם מן השורה היה מוחזר לפלטפורמה לאחר שעבר על חוקיה, ונחסם ממנה?
שאלה נוספת שעולה היא - מי קבע את התקנות האלה? הרי, אם הוחלט שטראמפ לא יוכל לחזור לפלטפורמה, אז מדוע מטא וטוויטר נכנעו ושינו את עמדתן בסוגייה? לפחות בכל הנוגע לסוגיית תנאי השימוש - נראה שהיחידים שמבינים את הסעיפים הללו הם (אולי) כמה מעובדי החברה. אולי זה נשמע לא הגיוני, אך בואו נודה בזה - כולנו מסמנים וי מבלי להבין למה הסכמנו. לאחר התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, מספר מחוקקים אמריקאים אף התעמתו עם צוקרברג על הסוגייה, ואחד אף ציין כי למרות שהוא עורך דין בהשכלתו, הוא אינו מבין דבר מהסעיפים.
עדיין לא ברור מה היו הגורמים לשינוי המדיניות של אילון מאסק, לאחר שנראה כי הן רק הגבירו את הפיקוח על התוכן בשנים האחרונות. ייתכן כי מדובר בחשש מביקורת על כך שמועמד לנשיאות - ואולי אף הזוכה בבחירות הללו - חסום בפלטפורמות הפופולריות בעולם, או שמא חשש מפני מהלכים שטראמפ עצמו עשוי לנקוט כנגדן במידה וחסימתו לא תוסר.
את פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם החליף טראמפ בערוץ טלגרם וברשת חברתית משלו - ולפחות נכון לרגע כתיבת שורות אלה, נראה שהנשיא לשעבר מעדיף את הפלטפורמות הללו, על פני הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם. עם זאת, מערכת הבחירות עדיין לא התחילה באופן רשמי, כך שעדיין ישנו סיכוי שטראמפ יחליט לחזור לרשתות החברתיות שחסמו אותו - ולו למשך המערכה בלבד.
התרעות פיקוד העורף