שאריות טילים ורקטות ששוגרו לעבר ישראל הפכו למיצב סאונד בשדרות | ריאיון עם יניב שנצר

האמן הבינתחומי יניב שנצר אסף במהלך החודשים האחרונים שאריות טילים ורקטות ששוגרו לעבר ישראל, והפך אותן למיצב סאונד שיוצג בשדרות במסגרת פסטיבל ישראל שייפתח בשבוע הבא

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
המיצב של יניב שנצר
המיצב של יניב שנצר | צילום: שלומית פרץ
3
גלריה

הגעתי לכל מיני מקומות שבהם שומרים את הנפלים והרסיסים, הבאתי איתי מקל קטן להקשיב איך זה נשמע. יש לי בעצם הכל: שאריות טילים של חמאס, של חיזבאללה, יש לי גם מאיראן. רק של הח'ותים חסר", אומר האמן הבינתחומי יניב שנצר, שמיצב הסאונד שלו, Windless, המורכב משאריות טילים ונפלים שאותם הפך לכלי נגינה שמימיים, יוצג במסגרת פסטיבל ישראל 2024, שיתקיים ב־10־27 בספטמבר.

השנה יתקיים הפסטיבל לא רק בירושלים, אלא גם בדרום - בשדרות, באופקים, בקיבוץ דורות ובמועצה אזורית אשכול - כאשר חלק מהיצירות שיוצגו בו מגיבות למציאות הכואבת שכולנו חיים אותה החל מה־7 באוקטובר.

"ביצירות שלי אני בדרך כלל לא מגיב לאירועים אקטואליים, אני מתעסק בדברים היותר שוליים, מוצא בהם הרבה עומק, אבל מאז ה־7 באוקטובר היה צורך להגיב, להשתתף, להיות חלק מהדבר הזה", אומר שנצר, 51, העוסק בתחום ב־30 השנים האחרונות. "אני ירושלמי, בתחילת המלחמה הייתה לי תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. אז ירו הרבה לכיוון תל אביב. פעם אחת חוויתי את זה ממש קרוב אליי. רציתי איכשהו להגיב לזה, לעשות עם זה משהו. בהתחלה היה לי רעיון לקחת שברים ורסיסים של רקטות ולהפוך אותם דרך ריקוע לגונגים, למתכת דקה שנשמעת כמו גונג. בסופו של דבר, כשהתחלתי להכיר את החומר, הבנתי שריקועים אי אפשר לעשות עם הברזלים האימתניים האלה. ראיתי כל מיני שברים, הבנתי מה זה החומר הזה, כמה הוא שוקל, איך הוא נראה, איך מרגיש בידיים, איך הוא מצלצל. גיליתי שכתוצאה מהפיצוץ נוצרים פיתוחים יפים במתכת, ובסופו של דבר בניתי אב־טיפוס של משהו שנראה כמו פעמוני רוח שעובדים בעצם ללא רוח, אלא על ידי מגנטים, ומפיקים מוזיקה".

יניב שנצר
יניב שנצר | צילום: שלומית פרץ

"אני נתקל בכל מיני תופעות, בעיקר ברשתות החברתיות, של אזרחים שמוצאים חלקי טילים ועושים עם זה כל מיני דברים, לפעמים שטותיים, ולא יודעים בכלל עם מה הם מתעסקים ושזה עלול להיות מסוכן. לכן, בקשה של מוזיקאי שידע להסביר יפה מאוד למה הוא צריך את החלקים האלה נראתה לי פתאום הדבר הכי נורמלי שאפשר לחשוב עליו במציאות הלא נורמלית שלנו", מספר לבני ומבהיר שצריך כמובן לאשר בקשה כזאת. "הכי קל לומר 'לא', כי מדובר פה על שרידים של רקטות וטילים, דברים שהתפוצצו, שעלולים להכיל חלקים שעדיין מסוכנים אפילו ברמה של פציעה, ולכן עדיף לא להתעסק עם זה. אבל הבנו את הצורך של יניב, החלטנו ללכת לקראתו ופשוט התחלתי לחפש עבורו בכל הג'אנקיות שלנו חלקים שהצטברו של רקטות וטילים".

יניב שנצר
יניב שנצר | צילום: שלומית פרץ

"אני מכיר את הטיל של כיפת ברזל כמו את כף היד שלי, מכיר את הרקטות של חיזבאללה וחמאס שיורים לכאן כמו את כף היד שלי עד לרמת הבורג, אבל מעולם לא ידעתי שיש הבדל בצליל שיכולה להפיק רקטה כזו לעומת טיל כזה", מציין לבני. "זה היה נורא מצחיק. יניב אמר לי: 'תנסה להשיג לי עוד חלק אם אפשר מהטילים האיראניים, לטילים האיראניים יש צליל משגע, אני חייב שתשמע את זה'. בחיים לא חשבתי על זה במונחים האלה. יצא לי כבר לראות חלקים מהמיצב של יניב. זה לקחת חלקים של משהו ששוגר לכאן כדי לזרוע בסופו של דבר הרס ומוות ולהפוך את הדבר הזה למשהו שאמור אולי אפילו להרגיע את הנפש בצלילים שלו".

מבחינת שנצר, אחת המטרות של מיצב הסאונד שהוא עמל עליו היא "לקחת את הדבר האלים, המסוכן והאכזרי הזה ולהפוך אותו לאיזה מין מרחב צלילי מאוד עדין ומדיטטיבי. לקחת חומרים שהיו מיועדים לזבל ולהפוך אותם לאיזה משהו שאולי יישאר נצחי. לקחת כלי נשק שנועדו להרוג ולהפוך אותם כמעט לכלי טיפולי עם מוזיקה עדינה. יש בזה איזה ניצחון קטן על המטרה הראשונית שלהם, שהיא כאמור להרוג. גם מבחינה ויזואלית זה כיף לראות דברים יפים וגם במוזיקה עצמה יש איזה חסד, להבדיל מהמטרה המקורית של החלקים האלה: להשמיד ולהרוג".

המיצב של שנצר יוצג בסטודיו "אדמה" בשדרות (10־13 בספטמבר) ובהמשך ינדוד לתיאטרון ירושלים (26־27 בספטמבר) במסגרת "יום אחד" - פורמט ייחודי של הפסטיבל שבו הקהל והפרפורמרים שוהים יחד על במת התיאטרון למשך כ־24 שעות. העבודה, הוא מתאר, נעשתה בשלושה שלבים. "בהתחלה זה להכיר את החומר ולאסוף אותו. לקחתי לסטודיו שלי בירושלים אלמנטים שהיה נראה לי שאשתמש בהם. השתמשתי בכ־80% ממה שאספתי", הוא מתאר. "אחרי שאוספים את החומר, צריך לנקות אותו, להכין את החלקים כדי שיוכלו לשמש חומר גלם ראוי וכדי שאוכל גם לגעת בו ולהרגיש אותו. ואז מגיע כל תהליך הבנייה וההלחנה של הדבר הזה. כרגע יש 11 אלמנטים מנגנים בגדלים מאוד שונים. יש למשל פעמון רוח שמורכב מ־30 חלקים קטנים, יש פעמון רוח שהוא רק צינור של טיל".

"אנשים חייבים להבין שהחלקים שבמיצב הזה כבר עברו בדיקה של חבלנים בשטח, ואילו גם חלקים שאני, כראש תחום תחמושת ומומחה התוכן של מערך החבלה לנושא הזה, עברתי עליהם אחד־אחד כדי מה שנקרא לזכות אותם", מסכם לבני. "אפילו ביקשתי מיניב לצלם לי את החלקים שהוא משתמש בהם, כדי לראות שלא זלג לשם משהו חס וחלילה בלי להתכוון. זה מיצב שעבר בדיקה על בדיקה על בדיקה. מאוד חשוב להדגיש זאת, כי כאמור אנשים עושים שטויות, אוספים מהשטח דברים בלי לדעת במה הם נוגעים".

תגיות:
שדרות
/
רקטות
/
טילים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף