בשנים האחרונות עולם הפורנו חווה שינויים דרמטיים: נדידה מהפקות מקצועיות (כלומר: צלם, תאורה, סאונד ואפילו תסריט מקורי דוגמת "החוש הציצי"), להפקות עצמאיות (כלומר: בחורה עם טלפון). באופן מפתיע, למרות שהאינטרנט עולה על גדותיו מפורנו חינמי מכל המינים והצורות (ע"ע: חוק 34 של האינטרנט - אם חשבו על משהו, יש עליו פורנו), יותר ויותר גברים זונחים את הפורנו ההמוני, לטובת אתרי "מעריצים" כגון פלטפורמת OnlyFans.
פלטפורמת אונלי-פאנס מובילה את השוק. היא ההכלאה המושלמת בין הרשת החברתית אינסטגרם לאתרי תוכן פורנוגרפי בתשלום. למרות זאת, עדיין ניתן למצוא בה יוצרי תוכן "נורמטיבים" כמו קומיקאים, שפים ואמנים אחרים, אך בין היתר (או אולי בעיקר) מאפשרת ליצור ולייצר רווחים מתוכן אירוטי, עליהם היא גובה עמלה בסך 20% מההכנסות. בפלטפורמה יש כיום כ-30 מיליון משתמשים רשומים כאשר רובם עוסקים בפורנוגרפיה. לפי פרסומים, אונלי-פאנס שילמה 725 מיליון דולר ל-450,000 יוצרי התוכן שלה. זה עולם חרמן מאוד.
היוצרים והיוצרות באתר החדשני יכולים לשתף את התכנים שלהם בעלות מנוי חודשי. נראה שבארץ עלות המנוי הממוצעת היא 30$, כשהתמחור מתבצע על ידי בעלי העמודים לפי ראות עיניהם. היוצרים יכולים גם להציע הנחות ומבצעים לקהל הלקוחות המעוניין (מקבלת גיפט-קארד?). קהל העוקבים לא מתקמצן, פותח את הארנק והרוכסן.
יצאנו לבדוק מה מושך גברים לצרוך תוכן מהנשים הללו, ומה מושך נשים להקים ולנהל עמודים כאלה? בדרך, גילינו שהתוכן האירוטי הוא רק תירוץ לאינטימיות וקשר אנושי, ואולי החוויה המותאמת אישית היא העתיד של הפורנוגרפיה.
האמת העירומה
"אני בטופ העולמי בתחום פטיש השתנות", מתגאה דנה מור, בת 26. לפני חצי שנה היא החלה את דרכה בעולם הפורנוגרפיה באינטרנט. צעדים ראשונים פסעה ברשת המסרים המהירים טלגרם, שם מצאה ישראלים ששילמו על שיחות וידאו אירוטיות אישיות. לאחר מכן, פתחה חשבון אישי ב-PornHub (פורטל פורנו הגדול ביותר בעולם), בו העלתה את התכנים שלה וגם עברה את תהליך האימות הרשמי של האתר. בדומה לאינסטגרם, יש לה וי כחול ליד שם המשתמש. ראש כחול עם קבלות.
דנה היא היוצרת הישראלית המוצלחת ביותר בפורנהאב, עם למעלה מ-8 מיליון צפיות בסרטונים שלה. כיום זו הפרנסה שלה. בעודנו מפגינים ומקוששים מענקים, דנה משתינה עלינו בקשת. אבל לא הכל נוצץ ומקלחות זהב: דנה, בדומה לשאר היוצרות הישראליות שהסכימו להיחשף במסגרת הכתבה, אינה חושפת את שמה האמיתי או מיקומה הגאוגרפי. היא מרחיקה לכת ואפילו לא חושפת את פרצופה, ולא בכדי.
נשים כמו דנה פונות לשוק הישראלי, יוצרות תוכן בעברית ופוגשות את הישראלי המכוער כשהוא כועס מאחורי המקלדת. דנה מעידה: "בארץ בחורה שמראה מיניות היא שרמוטה, חלק מהישראלים מתנהגים ממש כמו ערבים, זה רע לתרבות שלנו, במקום לקחת השראה מחו"ל, להיות פתוחים ומקבלים, הם מתנהגים כאילו איראן זה כאן".
"טוורק קיטי", ישראלית בת 26 המנהלת עמוד אונלי-פאנס משגשג, מספרת על חוויות אישיות קשות: "יש אנשים חארות. פעם הדליפו את השם והטלפון שלי לקבוצות בטלגרם, מדי פעם קורים דברים שליליים". גם דנה חוותה זמנים קשים עקב בחירתה בעיסוק זה, מספר פעמים אף קיבלה איומים על חיה: "לא חשבתי שישראלים יהיו כל כך אובססיבים לדעת את הזהות שלי. מנסים ממש חזק לגלות בשביל להרוס לי".
משבצת הנערצת
כל אחת הגיעה בדרך אחרת לעמוד מעריצים משלה, לדברי קיטי היא הראשונה בארץ שפתחה עמוד מעריצים, לפני האינטרנט עבדה כחשפנית, אך לא אהבה שנגעו בה ועזבה. עמוד מועדון החשפנות נזנח והוחלף בעמוד מעריצים: "לא היו לי ציפיות גדולות והופתעתי מאוד, אנשים פירגנו, כתבו לי שמצאו משהו שהם לא חשבו שהם צריכים". ממש כאילו לראשונה הכניסו חתול אמיתי לחייהם.
נראה שחלק מסוד ההצלחה טמון ביכולת השליטה של היוצרת, זו לא פורנוגרפיה רגילה, היא מהולה בתחושת עצמאות. המעריץ מקבל תוכן אישי, נטול התערבויות חיצוניות, קיטי מתענגת: "אונלי-פאנס נתן לי במה לעשות מה שבא לי, אני יוצרת איזה תוכן שמתחשק לי. זה הולך הרבה יותר טוב ממה שחשבתי, הגעתי ל-1.4% הכי מרוויחים בכל האתר".
להבדיל, נדיה, בת 22 מתל אביב, מייצגת יוצרות מסוג אחר. ראשית, אצלה אונלי-פאנס הוא השלמת הכנסה, יש לה עבודה עיקרית בחברת ביטוח. שנית, היא עוסקת בפוט פטיש: "נכנסתי לעסק של הרגליים דרך האינסטגרם, פרסמתי את הרגליים שלי בכל מיני פוזות בעמודים של מעריצי רגליים בארץ ובחו"ל וזה צבר תאוצה. חבר הציע לנהל לי עמוד מעריצים, אני שולחת לו בין 20-30 תמונות בשבוע והוא מעלה אותן". נדיה יודעת שזה לא הולך ברגל. היא בעיקר מפרסמת תמונות של כפות הרגליים שלה, אך מעריצים שמוכנים לשלם יותר יקבלו גם עירום חלקי ומלא.
אליס, בת 27 מאזור המרכז, לא מזמן סיימה תואר במנהל עסקים. מאז ומעולם אהבה להצטלם ולהרגיש סקסית, לדבריה: "תמיד רציתי להיות דוגמנית אבל הרגשתי שאני לא טובה מספיק, אז החלטתי לארגן לעצמי ימי צילום שבהם אני מחליטה, מה אני לובשת ומי מצלם אותי, אני אדון לעצמי. אלו דברים שעולים כסף, אז דרך האונלי-פאנס אני מגייסת כסף בשביל להמשיך לעשות את האומנות שלי".
לעומתה, יש יוצרות שלא מצטלמות בעירום כלל, דוגמת "עדן יוניקורן", 112 אלף עוקבים באינסטגרם וחשבון אונלי-פאנס טרי: "ראיתי בטיק-טוק בחורה מחו"ל ששיתפה כמה כסף היא עושה רק מלמכור תמונות שלה בבגד ים ואני כבר מעלה כאלה דברים לאינסטגרם". תם עידן הלייקים, שואו-מי-דה-מאני.
קיימת קשת רחבה של אירוטיקה שניתן למכור, אין חוקים לאונלי-פאנס, היוצרת קובעת את התוכן, המעריצים יכולים לבקש, לדרוש ולהתלונן. אך הנשים שולטות בתוכן, במחירים ובתקשורת. ההגה בידיים שלהן ובשונה מהדעה הרווחת, הן יודעות לנהוג.
ישראלים רוצים שישלטו בהם
"לפעמים עצוב לי על הגברים, הם מבקשים שאשפיל אותם - 'אמא בבקשה תענישי אותי, הייתי ילד רע', אני אישית אוהבת גבר שהוא גבר". חלק גדול מהמעריצים אוהבים את תפקיד הנשלט, אבל מחפשים את הזווית הישראלית, דנה מעידה: "מאז הטלגרם נהיה תרבות צריכה של תמונות ערום בכל מחיר, הישראלי צריך וחייב לראות ישראלית עירומה. הגעתי ל-5% מהעמודים הכי רווחים באונלי-פאנס, מנוי שלי עולה 30$ והם משלמים כי אני ישראלית".
בדומה, נדיה מספרת על נושא השליטה: "מי שאוהב פוט-פטיש הוא נשלט, אני סוג של מלכה עם הרגליים שלי. זה הפטיש הכי נפוץ וזה משהו שאני מאוד אוהבת. בחו"ל הן מרוויחות מיליונים, אבל בארץ זה עוד בחיתוליו". גם דנה מרגישה שיש עוד כברת דרך לעבור, לדעתה הציבור הישראלי סגור מבחינה מינית: "בחו"ל מלא נשים מתפרסמות דרך דוגמנות עירום, אבל בארץ יש חשש להיחשף, לדבר ולהראות מיניות באור הזרקורים".
עדן יוניקורן מספרת על הודעות ממעריצים הדורשים תוכן מיני בוטה יותר, הודעות בעלות נוספת למנוי, אך אין לה כרגע תוכניות להיענות לבקשות: "בוא, יש מיליון ואחד אתרים בחינם ואני לא מבטיחה להם כלום, זו הבחירה שלהם לשלם ולראות מה יש מאחורי הנעילה של התשלום. אני מצטלמת טופלס אבל בצורה מצונזרת. אני מוכרת תוכן אקסקלוסיבי שאין באינסטגרם שלי".
הכל לגיטימי ולכל נישה מעריצים המוכנים לשלם, חלקם מוכנים אף לעשות יותר, נדיה שליטת הרגליים משתפת: "יש אנשים שמביאים לי כסף סתם ככה, היה גם בחור שבא וניקה לי את הבית, עשה לי קניות, הם סוג של עבדים. זה Win-Win, לדעתי אין ניצול, אני לא עושה משהו שמישהו לא רוצה". מי זה הבחור הזה והאם הוא עושה גם חלונות?
חשוב לא למהר לשפוט, לא את המעריץ ולא את הנערצת, כפי שנדיה מסבירה: "למדתי שאסור לשפוט גברים לפי הכריכה, רווקים ונשואים, אנשים שלא הייתי חושבת שיש להם את הפטיש הזה, אפילו אנשים שאני מכירה אישית הם חלק מהמעריצים שלי. לכל אחד יש שלד בארון". לטעמי, אין עוררין, הנישה הישראלית לא מסופקת, גברים רבים מחפשים לצרוך תוכן מיני בעברית ואיך לומר, הציבור מחפש בנרות ולא מוצא את הידיים ואת הרגליים, חוץ מאשר הרגליים של נדיה.
מה המעריצים רוצים?
כאשר קיטי עורכת מופעים בשידור חי, לבדה או עם בן זוגה, מעריצים לא מחלקים פקודות או מנסים לשלוט בנעשה בשידור, אלא שואלים כיצד קיטי ובן זוגה מרגישים: "הרבה אנשים מגיעים למיניות עם מלא דפקטים, חששות ופחדים. מעניין אותם איך אנחנו כאלה פתוחים, מקבלים ואוהבים". קיטי מדגישה את תחושת הקבלה שהיא מעבירה למעריצים, המסר שלה פשוט וחשוב - הכל בסדר. זה בסדר להיות מעריץ, זה בסדר להיות נערץ, וכמובן, זה בסדר להיות עיתונאי שמדווח על זה.
ניכר שיש נדבך נוסף לקשר בין המעריץ ליוצרת, היבט אישי ואנושי. רוב היוצרות מעידות על שיחות כנות ועל היחס שהן מעניקות למעריצים, נדיה: "מבקשים שאגיד את השם שלהם בסרטון, שאתייחס אליהם באופן שונה, כל מיני בקשות שיגרמו להם להרגיש מיוחדים". אפילו שיחת חולין, לדעת שהבחורה מהצד השני קשובה לך, לדברי אליס: "לפעמים הם נהנים רק מהשיחה איתי, כי באינסטגרם אני לא עונה כמעט בכלל".
שדרוג היחסים מעוקב באינסטגרם למעריץ באונלי-פאנס מעמידה את הגבר במצב חשוף, למרות שכל פרטיו אנונימים באתר, הוא חושף את משיכתו ליוצרת ולתוכן שלה, בין אם מדובר במשחקי תפקידים, הערצת רגליים או ישבן רוטט, הגבר חש שהוא מושקע כספית ורגשית. אותה משיכה ראשונית מהאינסטגרם עולה מדרגה ואיתה הציפיות והאמונה לתקשורת אישית יותר. קיטי באנקדוטה על מעריץ מדגימה את הקשר המיוחד שנוצר לעיתים: "מתייעצים איתי איך לשפר את הזוגיות עם בת הזוג. מישהו סיפר לי שהוא רואה עם חברה שלו את הסרטונים שלי וזה כיף גדול לשמוע, זה בסדר בתוך זוגיות שיהיו לך פנטזיות".
נראה שמעבר לפן הישראלי, מעבר לתוכן האירוטי בעברית, מעבר לפנטזיה על הבחורה בדירה ממול, יש כאן צורך אנושי וחסך רגשי שזועק לסוג אחר של פורקן, כפי שקיטי מעידה: "אני נותנת להם יחס אמיתי, אדם רוצה שיקשיבו לו, לא בהכרח רק באופן מיני". בדומה, גם אליס מספרת על התנהגות אחרת: "גברים שנרשמים לאונלי-פאנס שלי מדברים אלי בכבוד ולא מזלזלים בי, מה שמאוד שונה מהרשתות החברתיות, שם אני לפעמים מקבלת הודעות מאוד מטרידות". נוצרת קרבה בין היוצרת למעריצים שלה, קשר שהוא יותר מקשר עסקי ומיני.
הכסף משחק תפקיד והוא שומר הסף, אך הוא גם משמש לציון הערכה ופרגון דרך מנגנון של טיפים. יוצרות לא נשארות אדישות לגילויי חיבה ולרוב משיבות בחום ובהערכה, דנה: "נכון שאני רוצה לעשות כסף, אבל קודם כל חשוב לי להיות בן אדם טוב, אני רוצה לתת להם את החוויה הכי אמיתית. אני באמת מעריכה אותם, באמת אכפת לי מהם. יש בינינו יחס מכבד הדדי שאני מאוד מעריכה".
"יש מעריץ אחד שאוהב לחלק לי טיפים על כל שיחה איתי, כותב "היי" ושולח טיפים". כסף לא גדל על עצים, הוא גדל בצ'טים עם מעריצים. דנה מפרטת על היחס והתפקיד של כסף בקשר: "יש בחורים שנרשמים וזורקים טיפים מוגזמים בציפייה שאפגש איתם, אני מייד עוצרת אותם ומסבירה שזה לא יקרה, הם מתבאסים, 'אוף, בשביל זה השקעתי בך', אבל אני לא נפגשת עם אף אחד".
בדומה לשאר היוצרות, גם נדיה נתקלת בבקשות חוזרות ונשנות לפגישה, אך נדיה מייצגת סוג אחר של התקשרות, אינטימיות קרה ומרוחקת: "יש אלמנט של שליטה ונשלט. אין יחסים אישיים, שיחות אישיות או פגישות פרונטליות. לא מערבבת ביזנס עם פלז'ר". לנדיה חוקים ברורים שהיא אוכפת בחוזקה, שליטה אמיתית.
לכסף יש גבול, קיימים שני קווים אדומים שאף יוצרת לא חוצה באף מחיר. הראשון, חשיפת פרטים אישיים, השני, פגישה אמיתית. המסך מתווך ומגן על היוצרות, הקשר וירטואלי גרידא ולעולם לא יתורגם לעולם הפיזי מחוץ לצג. לכאורה, מעריצים רוצים הכל, ישראלית שתעשה כרצונם ותסכים להיפגש איתם. אך הם מסתפקים ביחס האישי ובאוזן הקשבת.
אך אל נשכח ולא ניתמם, עדיין מדובר בפורנו, אבל אחר, פורנו-אותנטי. ישנו ריגוש בלראות שני אנשים נהנים ממה שהם עושים. יחד עם זאת, קיימת דרישה לאיכות בצילום, ישנם סטנדרטים ברורים למעריצים. על היוצרות נדרש להפיק פורנו בחזות מקצועית אך כזה ששומר על אותנטיות ואינטימיות של זוג צעירים מאוהבים. לא פשוט להיות פשוט.
כסף קל או עבודה קשה?
אנשים שלא עוסקים במלאכה טוענים בזלזול שזו לא עבודה, לטענתם, זה קל, כל אחד יודע לצלם את עצמו, אפילו לא צריך להתלבש. אך המציאות רחוקה מכך. היוצרות עומלות כל ימות השבוע בתחזוקת עמוד המעריצים: "בגדול אני ובן זוגי עובדים בזה כל היום. מהבוקר אני עונה להודעות ומתחילים לערוך סרטונים ותמונות. כמעט כל יום אנחנו מצלמים ועורכים. כל יום אני מעלה לפחות 10-15 פוסטים בכל הרשתות ועונה לעשרות הודעות אישיות".
אליס מספרת על תחילת הדרך באונלי-פאנס: "ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות, פנו אלי כל מיני גברים שאמרו לי מה אני צריכה לעשות בשביל להרוויח כסף, וזה ככה כמעט בכל תחום בחיים, מגיע גבר וחושב שהוא יודע יותר טוב ממך ומנסה להסביר לך למה את טועה".
יוצרות רבות נעזרות בבן הזוג, במשפחה ובחברים בתחזוקת העמוד, אף אחת לא מסתירה את העיסוק מהקרובים אליה, ההורים יודעים ותומכים, בחלק מהמקרים האחות מסייעת בצילומים וההורים אף עוזרים ברכישת ציוד צילום. דנה מסכמת: "גידלו אותי שאני יכולה לעשות מה שבא לי עם הגוף והחיים שלי. אני אדם בוגר עם יכולת חשיבה עצמאית ואני עובדת קשה, עושה הכל לבד, אני הצלמת, העורכת, אשת השיווק והדוגמנית. חושבים שסתם אני מצטלמת עם הטלפון ועושה פאן, נכון, אני אוהבת את זה, אבל זו עבודה מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע".
מלבד העיסוק המתמיד בתחזוקת העמוד, יצירת תכנים חדשים ושמירת קשר עם מעריצים, ישנו אתגר נוסף שיוצרות מתומדדות איתו, שיווק עצמי ברשת: "קשה לי מאוד לשווק את עצמי, חסמו לי את הפייסבוק, את הוואטסאפ, כל הזמן באינסטגרם חוסמים לי תכנים, כנראה ישראלים מדווחים עלי באופן קיצוני. לאחרונה, אני מעלה סרטונים שלי לבושה לגמרי וחוסמים אותם". משמרות הצניעות הגיעו גם לאינסטגרם.
כל יוצרת נתקלת באותו קושי בעת הקמת עמוד באונלי-פאנס, קיטי מספרת על חלק אינטגרלי במשוואה: "הבעיה עם אונלי שצריך להביא אליו תנועה, זו עבודה קשה, האינסטגרם זה המקום העיקרי, אפילו שמחקו לי כבר חשבון. מדווחים על תמונות שלי בביקיני, ידוע לי שבחורות מקנאות. אולי כל מיני אנשים שזה לא בא להם טוב בעין. משהו אצלם לא הכי שלם". לו רק היה אפשר לדווח על משתמש כ"לא שלם עם עצמו".
התפשטות בקורונה
בעוד רוב התעשיות נפגעו מנגיף הקורונה, אונלי-פאנס פרחה ושגשגה, מנכ"ל החברה מעיד שמאז פרוץ הנגיף ישנו גידול של כ-7,000 יוצרים חדשים בכל יום. קצב גידול מרשים, קחי את זה בפרצוף קורונה. יש חששות כי עלייתם של אתרי מעריצים למבוגרים היא סימן לכך שצרות כלכליות גורמות ליותר אנשים למכור את תמונות העירום שלהם תמורת הכנסה. היוצרות חושבות אחרת, לטענתם זהו מצב מושלם בו שני הצדדים מרוויחים, הן מרוויחות כסף באבטלה, והצד השני מרוויח יחס, תשומת לב אישית ופורקן.
דנה מספרת על תחילת הסגר: "רוב הגברים הרגישו תסכול שהם בודדים בבית, הם היו צריכים לפרוק מינית ורגשית, מצאו אצלי נחמה דרך שיחות סקס, שם עשיתי את הכסף הגדול. עבדתי יום ולילה בשביל זה, הם לא נתנו לי נחת בלילות, עכשיו זה נרגע".
אליס נפגעה מהקורונה, הוצאה לחל"ת ונותרה בבית ללא פרנסה. ההכנסה היחידה שלה כיום היא העמוד שלה באונלי-פאנס, היא שוקלת חיפוש עבודה בתחום שלמדה, אך היא חשה שהשוק מוצף וסיכוייה קלושים. לדבריה: אני צריכה לחשב מסלול מחדש ולהבין אם אני הופכת את זה להכנסה העיקרית שלי ומשקיעה בזה את כל כולי, או קיימת גם אפשרות שאלך לעבוד בעבודת מינימום, אבל לא יותר קל להעלות תמונה ולהרוויח אותו דבר?".
יוצרת נוספת מספרת על תקופת הקורונה וההשפעה של הנגיף על ההצלחה שלה: "גרף העלייה שלי במכירות נראה כמו גרף העלייה של הקורונה. בקורונה התוכן שלי ממש תפס תאוצה ומאז אני עושה תוכן הרבה יותר נועז. ככל שבאו יותר אנשים, התחלנו, בן זוגי ואני, לעסוק בזה יותר, כיום שנינו עוסקים בזה כמעט כל היום". ישנו קשר ישיר בין עלייה בכמות המעריצים לעלייה בנועזות של התוכן, כפי שקיטי מעידה: "בהתחלה העלתי עירום אומנותי, מהר הבנתי שיש בזה פחות כסף וגם אני בעצמי תפסתי יותר אומץ והתחלתי לעשות דברים שהם יותר פורנוגרפיים. מחר אמור להיות לי יום צילומים ראשון עם מישהי". נאחל להן בהצלחה, תשברו רגל, תשלבו רגל, לא יודע מה מאחלים בפורנו.
עצה למי שגם שרוצה
"אני ממליצה למי שרוצה, לא לפתוח במחשבה שזו דרך קלה להתעשר. צעירים צריכים לחשוב עם הראש כדי להצליח. לא לקנא, לא להסתכל עלי כדוגמה, באמת לחשוב מה יהיו ההשלכות, מה אני עברתי כדי להגיע לשם. יש סיבה שאני שם". לא הכל פשוט וקל כפי שנדמה. אליס מייעצת: "העצה הכי טובה שלי היא לעשות אך ורק דברים שאתם שלמים איתם. לא להתפתות ולעשות דברים שיביאו יותר כסף כי אולי אחר כך תתחרטו. כל התוכן שם הוא באינטרנט ואי אפשר באמת להיות אחראים עליו מהרגע שהוא עולה לשם".
אסור ליוצרות לקפוא על השמרים, עליהן לייצר כל הזמן תוכן רלוונטי ולשמור על המומנטום. אך יש הנאה רבה בתהליך, כפי שקיטי מעידה: "זה לא כסף בחינם, אבל זה כסף ממשהו שאתה אוהב לעשות וזה ממש כיף להתפרנס בזכות עצמך". אליס מוסיפה: "אני מאוד נהנית מזה שאני מחליטה מה לעשות ומתי, זה מאוד מעצים אותי כאישה, במיוחד כשאני מפרסמת תמונות עירום, רק אני אחראית על הגוף שלי ואני מחליטה מה לעשות ומה לא לעשות איתו".
אך לא הכל ורוד, או כחול, היוצרות נמנעות מחשיפת שמן המלא ופרטיהן האישיים. זו האמת המצערת, הצלחה בתחום הפורנוגרפיה עדין רחוקה מלהיות מקובלת בישראל. נשים אלו חוות הטרדות, איומים וניסיונות רבים לסכל את הצלחתן.
תופעת עמודי המעריצים בתחילת דרכה בארצנו הקטנה, ימים יגידו אם היא כאן כדי להישאר. טמונות בה סכנות רבות, יש חשש שתופעה זו עלולה להוות דלת כניסה לעולמות של ניצול מיני. ניצול תמימותן של יוצרות צעירות ולא מנוסות, שידול ושלל תרחישים איומים מתעשיית המין. לא מדליק בכלל.
כולי תקווה ליום בו לא נפחד מעירום ומיניות, נבין שנפש בריאה ומאושרת כוללת מיניות בריאה ומאושרת. אולי אז נהיה קצת שמחים ורגועים יותר. עד שיגיע היום הנכסף נמשיך לשאוף לתמיכה באהבת חינם ובמעריצים בתשלום.