"תגידו לי, מה כל האובססיה הזו ליובל דיין? כן לחצה לו את היד לא לחצה לו את היד, מה זה משנה לעזאזל?", תהתה המגישה ואמרה: "אני אוהבת את כל הנאורים שמדברים בשבחי האדם באמונתו יחיה ואת כל הנאורים עוד יותר הדואגים להפיץ את המשנה הסדורה והמוצדקת ההיא, שלכל אישה זכות על גופה, אבל הפלא ופלא, כשזה לא מסתדר עם אמונותם או כשזה לא מסתנכרן על פי איך שהם היו נוהגים, הרשות נתונה ומותר להתקיף".
בהמשך, הוסיפה: "למען האמת, כשראיתי את העליהום עליה ברשתות החברתיות, שתקתי, לא יצאתי להגנתה או משהו כזה, ואם להיות יותר שקופה, אודה שגם לי זה נראה קצת מוזר, לא דתית, ערכית, אדם המושיט ידו לשלום ובמטרה טובה, אלחץ אותה ולא אלבין את פניו, אבל כשקראתי קצת יותר וראיתי תגובות שלה, מנסות להתגונן, מבולבלות ותמוהות, על לא עוול בכפה - זעמתי".
לסיום יצאה מרסל בקריאה: "שימו לב לפני שאתם מקלידים משהו, הרי תמיד יהיו לזה השלכות, ואני מאמינה שהחיים הם סוג של בומרנג, פגעת באחד, יבוא אחד חזק יותר ויפגע בך. הלוואי ותהיה פה אהבת חינם, כי שנאה חברים יש מספיק בטחו בי, ראיתי וחוויתי, שנאה יש מספיק".
התרעות פיקוד העורף