הסופרת מעין רוגל לא ידעה שהיא כותבת את ספר האימה החדש שלה והשישי במספר, "זאבה", עד שהוא תקף אותה והפתיע. "אני לא חושבת שהבנתי שאני חושבת על אותו ספר", היא מספרת בראיון ראשון לאחר צאתו לאור. "חשבתי שאלה חלקים של ספרים שונים. חשבתי שאני מתעסקת בבתים, בסודות שיש בבתים. חשבתי על המבוכה שלי תמיד כשאני נכנסת לבית שלא הייתי בו קודם, כשאני מרגישה שאני רואה משהו נורא אינטימי על זהות של אנשים. חשבתי על האוס-סיטרים ששומרים על בתים של זרים, דבר שגם לי יצא לעשות".
היה זה ברגע בו נכנסו לתוך הסיפור עוד ועוד רגעים, חלקיקי סיפורים, פירורים של מחשבות, כשרוגל הבינה שהיא רוצה לגעת בפחד. "זה היה הרגע המכונן של הספר. אני חובבת מאוד גדולה של ז'אנר האימה, של סיפורים שנוגעים בצד האפל יותר, ואף פעם לא הרשתי לעצמי לכתוב בתוך הז'אנרים שאני אוהבת. ההחלטה לקחת את הסיפור לצד האפל, הנוארי, אל דמויות שנמצאות על הגבול המוסרי, הניעה אותי, ודרשה הרבה חיזוק מהסביבה שלי. במיוחד מההורים שלי ומאשתי. וזו היתה החלטה. לכתוב את הסיפור שאני באמת רוצה לכתוב".
"זאבה" הוא ספר מסוגה שקשה להגדיר אותה ונע בין בלש-לסבי ללסבו-אימה. הוא מרכב משתי נובלות, "עין שמאל" ו"זאבה". בראשונה ענת מאבדת את בילי חברתה הטובה, שמתה ממנת יתר או התאבדות. בילי הסוררת והפרועה, חסרת הגבולות, שתמיד ניסתה לעשות את מה שאסור, השאירה לענת את כל רכושה בשקיות ניילון שחורות וענת מסתובבת בין הדירות עליהן היא שומרת עם "גוויות הניילון" של בילי. בכל בית היא מסוגלת לשמוע, לראות ולהרגיש את מי שהיה שם ולא נמצא עוד.
"היה לי מפגש עם אישה שהיא מתקשרת, ובשיא הפגישה, כשהיא תיקשרה עבורי, ראיתי אותה פוזלת. עין שמאל שלה. פזילה שיש גם לי מלידה. באותה עין ממש. והתחילה לקנן בי המחשבה על מה שעין שמאל יכולה לראות, והחיבור שלה אל הבתים. ומשם התחיל להיבנות סיפור", מסבירה רוגל.
הנובלה השניה "זאבה" שמעניק לקובץ את שמו, אוסי היא חוקרת פרטית, זאבה בודדה, שהיתה נשואה חודש אחד בלבד לאחר שהדביקה את בעלה בקורונה שבוע לאחר החתונה. הגדילה אוסי לעשות ולא הדביקה רק את בעלה בנגיף, אלא גם את הוריו, שכניה וכמה מדיירי הרחוב. האבל או האשמה או שניהם מביאים אותה למחול של החלפת שמות וזהויות בנסיון להפוך להיות אחרת.
רוגל, נשואה לנטלי (הידועה בכינויה נון), וביחד הן אמהות של אלמה, בת השמונה וחצי. היא אמנית לחימה 36 שנים על המזרון ואישה של סיפורים. היא סופרת, תסריטאית, מלווה כותבים במסגרת פיתוח סיפור וייעוץ נרטיבי, ומלמדת כתיבה נרטיבית, מתעסקת בסיפורים אימרסיביים, ובחקירה של סיפורים והמנגנונים שלהם. יש לה את המקצוע המגניב בעולם: "מפצחת סיפורים", במסגרתו היא מפתחת עלילות ומאשרת את המבנה היציב והאמין שלהן.
התרעות פיקוד העורף