"בילדות די סלדתי מספרים, אבל בתיכון חיפשתי מקום לברוח אליו והתחלתי להתאהב בקריאה”, מספרת נופר מורדוך (29) מראשון לציון. אל נושא שיפוץ הספרים התגלגלה בשנה האחרונה. “יום אחד ראיתי בקבוצת חובבי ספרי מדע בדיוני ופנטזיה בפייסבוק הודעה מאדם שמכר ספר בכריכה פגומה. הלב שלי נחמץ לראות את הספר ככה, אז קניתי אותו ותיקנתי אותו. בגלל שריחמתי על הספר, החלטתי לתקן אותו. הרגשתי שהספר הזה הוא כמו אדם פגום שאף אחד לא רוצה לטפל בו ולהיות איתו. הלב שלי יצא אליו”.
מאז הספיקה מורדוך לשקם עשרות ספרים. “זה מרתק ומאתגר כי אתה צריך לחשוב בכל פעם מחדש איך אתה מתקן את הספר, להפעיל חוש יצירתי. בגלל שאני גם גרפיקאית, אז אני בונה את כל הכריכה מחדש אם צריך, מדפיסה את זה ואז מכינה את הכריכה ומחברת לספר עצמו. אבל זה בעיקר תהליך טכני. תיקון ספר לוקח יומיים שלמים שבהם עובדים כמה שעות בכל יום”.
מאלתר מכבש
“גדלתי בתקופה שבה לספרים הייתה חשיבות”, אומר שי ווינאפל (45) מפתח תקווה, ד”ר להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה. “אני אוהב ספרי ארכיאולוגיה, היסטוריה וציונות. כיום יש לי בבית ספרייה בת 3,000 ספרים”.
לדבריו, מי שהחדיר בו את האהבה לתיקון ספרים הוא סבו. “סבי בן ה־94 הפך בשלב מאוחר יחסית בחייו לכורך ספרים מקצועי”, מספר ווינאפל. “כילד למדתי ממנו איך עושים זאת. ממנו כנראה ירשתי את האהבה לספרים ישנים, כחלק מהכבוד שלי לספר ומהרצון שלי להשתמש בו - אני מתקן אותו. לרוב אני משתמש באלתורים בתיקון הספרים, עוסק בהדבקה ויש לי בדים למידת הצורך. אני מאלתר מכבש וכדי לייבש את ההדבקה אני עורם ערימת ספרים עליה. בהתחלה קלקלתי דברים, וזה כאב לי כי יש לי קשר סנטימנטלי לספרים האלה. לאט־לאט השתפשפתי”.
ארנון דותן (48) מירושלים הגיע לתחום בנסיבות מקוריות. “כשהבת הגדולה שלי התחילה לקרוע ספרים ולאכול אותם, התחלתי לתקן את הספרים שהיא הרסה וכך גיליתי את ההנאה שבתיקון ספרים. עם הזמן השתפשפתי והשתפרתי בכך”.
"מתסכל אותי שאנשים אוהבים רק ספרים חדשים. יש ספרים ישנים שאפשר להציל אותם, וחבל שמזניחים ספרים כאלה. לפעמים אני מתקן ספרים פגומים שאני מוצא בספריית רחוב, עושה להם טיפול מנע ומחזיר לספרייה. לאחרונה מצאתי את הספר ‘ג’ורג’ הסקרן’ של מרגרט וה.ריי, ולא הייתה לו עטיפה קדמית. הורדתי את העמוד הראשון, גזרתי אותו ושמתי בתור כריכת הספר, וזה יצא כמו חדש. לרוב אני אוסף ספרים שמדליקים אותי. מצאתי לא מזמן את האנציקלופדיה העברית בכרכים קרועים, אבל הרגשתי שאין טעם לתקן את זה כי זה כבר לא רלוונטי או אקטואלי. אני אוהב למצוא טעם בספרים בשביל לתקן אותם”.
התחביב הזה הפך כבר למנהג משפחתי. “הבת הגדולה שלי אוהבת לתקן יחד איתי ועכשיו הבן הקטן שלי מתעקש שנתקן ספרים ביחד”, הוא מספר. “אשתי קצת מתבאסת עליי שיש לי כל כך הרבה ספרים. יש לי מאות ספרים בבית. אין לי טלוויזיה, אז ספרים הם חלק נכבד מחיי”.
מחפש בשווקים
“בצעירותי לא הבטתי על ספרים בהערצה או בחרדת קודש”, מספר יניב יחזקאל (41) ממודיעין. “קראתי בעיקר כי הכריחו אותי לקרוא. התאהבתי בספרים לפני שמונה שנים, כשקראתי את הספר ‘הסוד’ של רונדה בירן. לאט־לאט קראתי ספרים מתחומים נוספים כמו אוטוביוגרפיות, ספרי מיסטיקה ומותחנים”.
בארבע השנים האחרונות גילה תחביב חדש: שיפוץ ותיקון ספרים. “זה התחיל אצלי לגמרי במקרה. חבר שלי מהעבודה הביא ספר שנראה ממש עתיק בכריכה קצת קרועה ודהויה”, הוא מספר. “הוא קנה את זה כמתנה בשביל אבא שלו, שגדל על הספר הזה, ושאל איפה אפשר למצוא כורכים שיסדרו את זה. הרגשתי שספרים כאלה צריך לשמור. הצעתי לו, בספונטניות ובלי לחשוב יותר מדי, שאני אנסה לסדר אותו.
"שיפצתי את העטיפה בכך שהוספתי חתיכת בריסטול לחיזוק, הדבקתי את החלקים הקרועים וניסיתי לחבר גם בין דפי הספר שלא היו מסודרים, וחלקם נקרעו. הבאתי את הספר המתוקן למשרד. החבר ממש התרשם, הביא אותו לאביו ואמר שהוא מאוד התרגש. בהמשך חברים מהמשרד התחילו להביא לי ספרים ישנים, ולאט־לאט נכנסתי לזה. אהבתי את היכולת להתעסק בדפים וכריכות ובעיקר לשמח אנשים בלהחזיר להם ספר באיכות טובה”.
התרעות פיקוד העורף