עורך הדין בני כהן פרסם השנה את ספר שיריו הראשון "נוצה מכנף הגעגוע". אחד מהשירים עוסק בזכרון ילדות שאינו עוזב אותו. ערב יום השואה "מעריב אונליין" מפרסם את השיר שנכתב ופורסם בספר בעקבות אותו הזיכרון.
א.
יוֹם מַר וְנִמְהָר הָיָה זֶה,
יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל
וְאַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.
יוֹם בּוֹ חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ
וְיָרֵחַ לֹא הִגִּיהַּ אוֹרוֹ,
כַּאֲשֶׁר אוֹפֶה יְהוּדִי מִדֶּבְּרֶצֶן,
אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹקִים
וְסָר מֵרַע,
הוּבַל בְּרַכֶּבֶת עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ
מֵהוּנְגַרְיָה לְאוֹשְׁוִיץ הָאֲרוּרָה.
ב.
בְּיַלְדוּתִי
סִפֵּר לִי אָבִי אֶת קוֹרוֹתָיו:
אִישׁ פָּשׁוּט, שְׁבוּר לֵבָב
שֶׁהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת
וְאֶל סַף שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
חִיּוּךְ לֹא עָלָה עַל שְׂפָתָיו
מְרוֹרִים לְשֹׂבַע יָדְעוּ יָמָיו.
הַגֶּרְמָנִים — כָּךְ סֻפַּר לְאָבִי —
רָצְחוּ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ
וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי —
אֵיךְ לֹא הִצִּיל?
כֵּיצַד הִרְשָׁה?
אֵיךְ לֹא מָנַע?
אֵיךְ לֹא קָם וְעָשָׂה
לַעְצֹר אֶת הָרָעָה?
ג.
וְכָךְ הֵשִׁיב לִי אָבִי:
שָׁם, בְּפּוֹלִין הָרְחוֹקָה,
עֶרֶשׂ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
חֲסִידִים וּבְנֵי תּוֹרָה,
שֶׁהָיְתָה לְאֶרֶץ רְפָאִים,
קְנֵה רוֹבֶה מְרַצְּחִים
נִנְעַץ בְּגַבּוֹ וְהִפְרִיד בֵּינוֹ
לְבֵין חֲמֵשֶׁת יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ.
רָאָה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת יַקִּירָיו
נִדְחָפִים,
נִדְחָקִים,
נִרְמָסִים,
מִתְרַחֲקִים,
נִקְרָעִים מִמֶּנּוּ
כְּמוֹ אֵבֶר הַנִּקְטָע מִן הַחַי.
דָּמוֹ גָּעַשׁ, חָרַק בְּשִׁנָּיו
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים עַל לְחָיָיו,
וְהוּא נוֹתָר דָּבֵק בֶּאֱמוּנָתוֹ
בְּבוֹרְאוֹ,
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ.
ד.
גְּדוֹל מְמַדִּים הָיָה.
כָּשִׁיר לַעֲבוֹדָה, קָבְעוּ עָרִיצִים
וְהִפְרִידוּהוּ לְלֹא אֹמֶר מִן הַקָּרְבָּנוֹת
לְעוֹלָה.
אָזַר מָתְנָיו בִּגְבוּרָה
לַעֲבוֹדַת בֵּית הַשְּׂרֵפָה.
וְהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי לָבָן
וּפַסִּים שְׁחֹרִים,
נָע בֵּין הַגּוּפוֹת הַנּוֹפְלוֹת עַל פְּנֵיהֶן
לְרַגְלָיו, לָתוּר אַחַר יַקִּירָיו.
וְהוּא חוֹתֶה גֶּחָלִים וְאֵפֶר
שֶׁל חֲרָסִים נִשְׁבָּרִים וְצִיצִים נוֹבְלִים,
בְּנֵי מָרוֹן שֶׁנֶּחְתַּם דִּינָם לַחֲנִיקָה
וְהוּא מְגַדֵּל וּמְקַדֵּשׁ שְׁמֵיהּ־רַבָּה.
ה.
וְהָאוּד הַמֻּצָּל מֵאֵשׁ שִׁבְעַת
מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם
נִקְבַּץ וּבָא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה,
בָּהּ הֵקִים עַל חָרְבוֹת בֵּיתוֹ
בַּיִת חָדָשׁ וּמִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה.
אַךְ הוּא נוֹתַר כָּבוּל,
אָזוּק בַּאֲזִקֵּי יִסּוּרָיו.
מַלְתְּעוֹת הַזִּכָּרוֹן הַתִּישׁוּהוּ,
נָגְסוּ בְּנַפְשׁוֹ.
יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים הִקְנִיטוּהוּ
רוֹחֲשִׁים סְבִיבוֹ כִּצְרָעוֹת,
"הִינְדוּ הַשָּׁמֵן" כִּנּוּהוּ.
כָּבַשׁ כַּעְסוֹ בְּאִפּוּק
עַד מַחֲנָק
וְחָשַׁק לִסְתּוֹתָיו.
אֶגְלֵי זֵעָה נָטְפוּ בִּצְדָעָיו.
שְׂפָתָיו נָעוֹת וְקוֹלוֹ לֹא נִשְׁמָע
עַד אֲשֶׁר זַעֲקַת שֶׁבֶר שֶׁפָּרְצָה
מֵרֵאוֹתָיו
פִּלְּחָה אֶת שְׁתִיקָתוֹ
וְהִבְרִיחָה אֶת מַלְעִיגָיו.
ו.
אָבִי, סָבָתִי וְדוֹדִי
הִכִּירוּהוּ בִּשְׁמוֹ הָאֲמִתִּי —
אֲדוֹן אֵלִיָּהוּ הִירְשׁ.
רַק כַּעֲבֹר יוֹבֵל שָׁנִים
הִתְגַּלָּה לִי סוֹד כִּנּוּיוֹ —
"הִינְדוּ" פִּנֵּק בְּאַהֲבָה
אֶת בַּת זְקוּנָיו הָאֲהוּבָה
הִינְדָה.
וְכָךְ הָיָה כִּנּוּי הַחִבָּה
שֶׁהֶעֱנִיק לְבִתּוֹ
לְכִנּוּי הַגְּנַאי שֶׁבּוֹ כִּנּוּהוּ
חוֹרְשֵׁי רָעָתוֹ.
ז.
וּבְבַגְרוּתִי,
אֲנִי עוֹמֵד שָׁם
בְּאוֹתוֹ מַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה
עַל הֲרִיסוֹת הַמִּשְׂרָפוֹת
בִּקְצֵה הַמְסִלָּה
בְּאוֹשְׁוִיץ הָאֲרוּרָה.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירוֹת.
הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים, בְּהִירִים,
עֵצִים יְרֻקִּים מִתַּמְּרִים,
צִפֳּרִים מְרַחֲפוֹת
וַאֲנִי תּוֹהֶה — הַאִם יִתָּכֵן?
הַאִם רָאָה אֶת אוֹתָן הַמַּרְאוֹת?
הֲרֵי בַּתְּמוּנוֹת הַחֲרוּטוֹת בְּזִכְרוֹנִי
הַצְּבָעִים שָׁם טֶרֶם נִבְרְאוּ.
הַחַיִּים כְּמוֹ הַמֵּתִים,
הַשָּׁמַיִם וְהַשְּׁעָרִים,
הַדַּרְגָּשִׁים וְהַצְּרִיפִים,
גִּדְרוֹת הַתַּיִל וּמִגְדְּלֵי הַשְּׁמִירָה
וַאֲפִלּוּ הַזַּרְקוֹר —
כֻּלָּם רַק בְּלָבָן וְשָׁחֹר.
ח.
וּצְפִירָה מְהַדְהֶדֶת בְּאָזְנַי
בְּעוֹדִי נִצָּב דֹּם
וְעוֹמְדִים הַחַיִּים,
וְהַנְּשָׁמוֹת נֶאֱסָפוֹת,
שָׁבוֹת מִן הַמֵּתִים,
חוֹלְפוֹת עַל פְּנֵי מְסַיְּמֵי מִצְעַד הַחַיִּים.
וַאֲנִי מְדַמֶּה אֶת בָּבוּאָתוֹ
לְבוּשָׁהּ כְּתֹנֶת אוֹר
מַגִּיחָה מִבֶּטֶן שְׁאוֹל,
בִּזְרוֹעוֹ מְקַבֵּץ יַקִּירָיו
וְנוֹשְׂאָם כִּטְלָאִים בְּחֵיקוֹ.
וְהַצְּפִירָה נִשְׁמַעַת כִּתְקִיעוֹת
תשר"ת, תש"ת, תר"ת.
זֵכֶר עֲקֵדַת יִצְחָק.
ט.
וּבְיוֹם פְּקֻדָּתוֹ, בַּחֲלוֹף הַשָּׁנִים,
כְּשֶׁנֶּאֱסַף אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם
הוּא לֹא יָדַע
כִּי נִיצוֹץ חַיָּיו יִהְיֶה לְאוֹר גָּדוֹל,
כִּי יְבֹרַךְ בִּנְכָדִים, נִינִים וְצֶאֱצָאִים
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לַמְדָנִים,
אַנְשֵׁי חֶסֶד וּבְנֵי תּוֹרָה.
הָאִישׁ, טְהוֹר הַלֵּב
שֶׁחַי בַּמָּקוֹם בּוֹ
הַמָּוֶת שָׁלַט,
הֶעֱמִיק אֶל תּוֹךְ נִימֵי נַפְשִׁי
וַיִּשְׁכֹּן שָׁם לָעַד.