ב-2011 פרסם הבלשן־מילונאי־סופר־מומחה השפה העברית ד"ר רוביק רוזנטל את ספר הילדים הראשון שלו, "המסע המופלא לארץ המילים", שהפך לרב־מכר וזכה בפרס רמת גן לספרות ילדים ונוער. בשעתו נחשב הספר לפורץ דרך בתחום השפה העברית, שכן הייתה זו הפעם הראשונה שסופר לא פחד לאתגר ילדים עם עברית "גבוהה".
"בספר שילבתי בין כתיבה לילדים לבין אהבתי העזה לשפה העברית ולמילים", אומר רוזנטל. "הספר מגולל את סיפורם של שני ילדים, דורון ושירה, שמוזמנים לארץ המילים ושם יש הרפתקאות, סכנות ומלחמות, ומדרך הטבע הילדים מצילים את ארץ המילים ממצב של כאוס. שנה אחריו בא ספר ההמשך ‘המסע המופלא לאחוזת הלא הגדולה’ שגם הצליח, ואז עברתי לכתיבה לילדים יותר צעירים, שגם שם הספרים מאוד הצליחו אבל היו שונים, ותמיד שאלו אותי ‘למה אין ספר שלישי בסדרת ‘המסע המופלא לארץ המילים’, אבל לא הרגשתי שיש לי איך לחדש".
הרעיון לספר שלישי בסדרה נולד במקרה בארוחת ערב משפחתית. "יש לנו בבית ארוחות ערב מעניינות, ובמהלך אחת הארוחות התחלנו לדבר על שפות ועל איך הן קשורות לעברית. וזהו, נפל האסימון על המקום, והחלטתי שזה יהיה הספר השלישי", מספר רוזנטל.
"בניגוד לספרים הקודמים בסדרה, העבודה והכתיבה על ספר זה לקחו הרבה יותר זמן בגלל שבמקביל עבדתי על ספרים אחרים, ומהרגע שהתחלתי ועד שהוא יצא לאור כבר יצאו שלושה ספרים אחרים שלי (לא לילדים). עבדתי על ספר זה עם העורכת מיכל פז־קלפ, והעבודה איתה הייתה מאוד מועילה ומשותפת. לשמחתנו המאייר שלנו מיכאל מיש רוזנוב נרתם מיד לעבוד על הספר הזה ומימש באיור את הטקסט שנתן לכל שפה את האופי המיוחד שלה בהתאם לדמיון שלו".
"מבלי לעשות ספוילר, הם מגלים שיש יצור שמאיים על ארץ השפות, יצור שלא יודעים מהו, והילדים הם אלה שאמורים ללכת ולגלות מיהו ולהציל את ארץ השפות", מספר רוזנטל. "חשוב לציין שבכל הספרים שלי יש אסוציאציה תרבותית של מגדל בבל. מגדל בבל הוא לב העניין, כלומר, מגדל בבל אמר שהייתה פעם שפה אחת וזה התערבב להרבה שפות כי אנשים חטאו, ותמיד עולה השאלה האם לא עדיף שתהיה שפה אחת לכל האנשים ואז אולי כולם יבינו אחד את השני, או שמגוון השפות הוא מגוון הרבה יותר מעניין ועשיר. זו שאלה שאני עוסק בה בספר זה ועמדתי מובעת דרך הסיפור בסוף".
לאתגר ילדים לשפות זה הרבה יותר מסובך כי זה כבר לא עברית אלא שפות אחרות. נכון שזה כתוב בעברית ונכון שהעברית היא אחת השפות, אבל לכל שפה יש מאפיינים משלה, והאתגר הוא שזה גם יהיה בעברית וגם לתת לכל שפה את האפיונים המיוחדים שלה. יש כמה דרכים לעשות זאת. למשל, אני משבץ מילים מאותן שפות מאוד במשורה, כשמיד הילדים יודעים מה משמעות המילה.
במהלך העבודה על אחד הפרקים בספר שעוסק בשפה ההונגרית, התקשרתי לאגי משעול כדי לקבל מקבץ של אוצר מילים בהונגרית כדי להשתמש בו בספר, ויש מילים בהונגרית שנותנות את הארומה המיוחדת של השפה, מבלי שהילדים צריכים להבין הונגרית בשביל זה. בהקשר לשפה הצרפתית, למשל, אז יש מילים כמו ‘מרסי’ (תודה) ו’פרדון’ (סליחה), וכמובן שגם יש מילים באנגלית. בכל שפה הכנסתי מילים בסיסיות, אבל מה שמייחד את השפות האלה זה שהן משובשות יחסית לעברית: באנגלית אין מגדר, ברוסית אין ה"א הידיעה, בהונגרית סדר התחביר שונה, כך שיוצא שהם מדברים שפה אחרת מהעברית וזו דרך לאפיין את השפות האלה, וזה מכניס הומור כי שיבושי שפה זה מפתח לשעשוע".
מאוד מצער אותי שרוב הספרים הפופולריים לילדים הם מתורגמים, והמאמץ של הסופר הישראלי שכותב לילדים מתוך השפה הטבעית שלהם ולא בתרגום – הוא בירידה, וזה מאוד חבל. היום הילדים נחשפים יותר לשפות, ודווקא בגלל זה לדעתי מערכת החינוך יכולה לקחת ספר כזה, שכולל סיפור הרפתקאות לכל דבר, ולהשתמש באלמנטים שבו לדיבור על שפות. אני מאוד מקווה שירימו את הכפפה הזאת. זה כבר לא תלוי בי".
"מלחמה מביאה שפה, אבל לא שפה חדשה אלא מילים שהיו במרתף או לא בקדמת השפה והופכות בבת אחת להיות במרכז ויוצרות מילון של מילים וביטויים של תקופת המלחמה".
יש המון ביטויים נוספים כמו ‘היום שאחרי’, ‘ניצחון מוחלט’ ו’יחד ננצח’, אבל הם לא סלנג אלא זו המפה הלשונית של המלחמה, שחוזרת בכל מלחמה. אחרי אירועי האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 כתבתי מילון עם איזה 150 מילים שנולדו בתקופה הזאת. חלקן נולדו ממש באותה התקופה ולא היו סלנג ישן, דוגמת ‘חישוף’, ‘שיטוח’ ו’סיכול’. אלו מונחים שנולדו אז. מהבחינה הזאת גם השפה מתגייסת למלחמה. בשנה שעברה, כשהיה המאבק סביב הרפורמה המשפטית, אז היה מאבק בין המילים ‘רפורמה’ ו’מהפכה’, ואז התגלה שבמצב של קונפליקט או ויכוח, שני הצדדים משתמשים באותה מילה אבל כל אחד מהצדדים מתכוון למשהו אחר, זאת אומרת – השפה יוצרת את המפה אבל היא גם מטשטשת את הניגודים, ‘מפריעה’ לדיון כי כל אחד אומר שהדמוקרטיה היא שלו".
התרעות פיקוד העורף