קריאה ראשונה
יאנוש קורצ'אק כתב ב"ילדות של כבוד": “הגדולים סבורים שהם מכירים אותנו יפה יפה. מה יש בילד, שאפשר ויהיה בו עניין? ימיו עודם מעטים, הבנתו מעטה. כל אחד שוכח, איך היה בילדותו והוא סבור שרק עתה החכים". בנימה דומה פותחת בֵּיאַטְרִיצֶ'ה אָלֵמַנְיָה את ספרה הנהדר “מה זה ילד" שראה אור בהוצאה החדשה והמבטיחה סשת (Seshat): “ילד הוא בן אנוש קטן. הוא קטן רק לזמן קצר, אחר כך הוא גדל". אלמניה מתחילה בתיאור קצר של הארעיות שבילדות ובתנועת המטוטלת שבין הרצון לגדול לאחיזה בילדות, בין הפיתוי שבאוטונומיה להבנה שאוטונומיה פירושה אחריות כבדה, ועוברת בין נושאים שכל מי שהילד או הילדה ממשיכים לחיות ולהתקיים בהם, מכירים היטב.
היא שואלת שאלות כמו למשל במה השתוקקות לדברים משונים כמו נעליים זוהרות או הרצון לשמוע שוב ושוב את אותו הסיפור שונה מהצורך של המבוגרים להתקלח יום־יום, כותבת על בכיים הגלוי של ילדים מול הדמעות החרישיות של המבוגרים ומזכירה כי רעיונות גדולים בהחלט יכולים לנבוע גם בגופים קטני ממדים. כל אחד מדפי הספר, לרבות האיורים האלגנטיים והנוגעים ללב, מעורר מחשבה, פותח פתח לדיון רגיש ומעניין ומזכיר את הדבר היקר מכל: ילדים רוצים שיקשיבו להם בעיניים משתאות. בדיוק כמו מבוגרים.
“מה זה ילד", מאת בֵּיאַטְרִיצֶ'ה אָלֵמַנְיָה,
הוצאת Seshat. מאיטלקית: אלון אלטרס.
לגילאי 5 ומעלה. 89 שקלים