באחד מפרקי הספר מתואר הגילוי בהקשר לעצמות גופו של כריש שעשויות סחוס בלבד, ובהתאם לכך נטען שכרישים אינם חולים בסרטן, מה שהופרך מאז. הדבר הוביל בעת ההיא לפריחתה של תעשייה לייצור גלולות מסחוס של כרישים כתרופה לסרטן. שמועה שהביאה לציד כרישים המוני בעיקר במפרץ מקסיקו ובים הקריבי. "במהלך התחקיר לספר התוודעתי לישראלי שעסק בייצור גלולות שעשויות מסחוס של כרישים עם בוטנים. הוא האמין שזו התרופה לסרטן, כך אמרו לו. והוא השקיע בזה", אומר יערי.
בסופו של דבר סיפורו של פרופ' אורי באואר, הדמות הניצבת בליבו של הספר "אאוריקה", אינה רק של מדען ורופא. "אני לא רופא ולא כתבתי ספר רפואה. זה סיפור אהבה, גם סיפור אהבה לארץ, לישראל", מתעקש יערי.
אורי באואר היה ילד בן 6 שאחיו הקטן נשמט ממנו וטבע בבריכה בקיבוץ. בעקבות הטרגדיה, שלאמו יש חלק גדול בה, היא נוטשת ועוזבת את הבית ומתגלגלת לארה"ב. אורי הקטן גדל עם אביו וחייהם נעים בין תל אביב לקיבוץ המייסדים בעמק. "כולם יכולים לנחש על פי התיאורים שהקיבוץ המתואר הוא בית אלפא", מסביר יערי.
עם קבלת הטלפון מוועדת פרס נובל, אורי באואר עוזב בבהילות את ביתו בבוסטון ונוסע לישראל לפגוש את חברו הטוב אלחנן אליק, שבעצמו חולה בסרטן, כדי להתעמת עם סודות לא פתורים מעברו. אט אט נפרש סיפורו האישי של אורי מילדותו העצובה, הנגינה על הצ'לו, ויחסיו עם אלחנן - יחסי אהבה שהתפתחו לאהבה גופנית, אף שגם אלחנן וגם אורי טענו שאורי לא היה הומוסקסואל - בעוד אלחנן חברו היה הומו שיצא מהארון בקיבוצו.
קווים מדמותו של הילד אורי שזורים גם בדמותו של הסופר אליעזר יערי, הילד מירושלים שחוויות הילדות שלו נטועות בעמק, כשהיה מצטרף לנסיעותיו של אביו שעבד בעליית הנוער והיה נוסע לבקר את הילדים בקיבוצי העמק - זכרונות שנצרבו בו. "אני לא פונקתי כילד, כאדם ובכלל. גדלתי במשפחה מסובכת עם אבא אלים, שאצלו היד דיברה לפני הפה", הוא חושף. גם הגמגום שסובל ממנו אורי הקטן בספר "לא זר לי", מגלה יערי. "התחלתי לגמגם בגיל 5-6 ולמזלי יצאתי מזה לאט לאט בכוח החיים. אז לא טיפלו בדברים כאלה. בניגוד לחבר טוב שלי, עלם מקסים ויפה תואר שהיה מגמגם, ונהרג במלחמת ההתשה".
בבוקר ה-7 באוקטובר הוא עמד על מרפסת ביתו בשכונת ארנונה בירושלים, בטוח ששכניו מהכפרים הפלסטינים עולים על ירושלים. זה לא קרה. "עד היום זה פלא בעיני שהם נשארו בבתיהם, המומים", הוא מגלה. "הייתה אצל הפלסטינים מבוכה גדולה בעקבות ה-7 באוקטובר. כירושלמי אני מביט מקרוב על מה שקורה במזרח ירושלים ורואה שחלה אצלם עלייה משמעותית ברמת החיים. בעקבות הביקוש לעובדים הם החליפו את הפלסטינים שמנועים מלהגיע מהשטחים לישראל. וכך, למרות שבעזה נהרסו ערים שלמות, במזרח ירושלים הם חוגגים עם מכוניות פאר ורמת חיים גבוהה".
התרעות פיקוד העורף