דרור משעני, "הזדמנות לפני אחרונה", אחוזת בית, 143 עמ'
"הוא מאיים על כלבים שמתקרבים אליי ואחר כך מסתכל עליי במבט של ‘ראית מה עשיתי בשבילך, חבר?'". ליה מסבירה לאלי שאי אפשר לאלף כלבים כנעניים. "את יכולה לנסות לשלוט בהם אבל זה לא יילך". "כמו הגורל", מנסה אלי להבריק בתגובה. והגורל עוד ירדוף אותו ללא רחמים. הסיפור כתוב, באופן בלתי שגרתי ומעט מוזר, ולעיתים מציק, בגוף שני. "אתה חושב שהספרים שתרגמת הפכו אותך לפושע מתוחכם", מעיר אלי לעצמו, ומיד מוסיף ומסייג: "אבל זאת מחשבה מאוד נאיבית, אלי. הדבר היחיד שהופך פושעים למתוחכמים הוא הניסיון".
ליה שואלת אותו אם הוא נהנה לתרגם ספרי מתח. "ואתה עונה שכן. אתה אוהב את המבנה המסודר של החקירה והגילוי וגם את זה שהאמת יוצאת לאור". אבל יש גם תופעות לוואי, לדבריו: כולם נראים לו חשודים. ומה קורה כשהוא נעשה לפתע החשוד העיקרי בפשע שאכן ביצע? הנאת הכתיבה של משעני ניכרת כאן, והיא משמחת וגם מידבקת, אם כי פרופורציונלית לשאיפותיה הצנועות של הנובלה המינורית.
משעני מגייס כוח עזר משמעותי לעלילה, בדמותה של חוקרת המשטרה חיה קרסנובסקי, שכותבת בעיפרון בראש דף נייר שנתלש מבלוק צהוב: בס"ד, מה שמיד מזכיר לנו שאנחנו לא בפריז ושקרסנובסקי אינה המפקח מגרה. אבל היא קוראת את אלי כספר פתוח, ולמעשה מכתיבה בשבילו את הסוף הנכון - והיחיד, מבחינתה - של הסיפור. הרווח כולו שלנו.
עפר סקר, "האכזבות", תכלת, 272 עמ'
מאיפה להתחיל? אולי בהומלס פצוע שהוא למעשה בראד פיט? או שמא ב"קלינט איסטווד בגופייה ורודה צמודה, מחזיק את היד של יוסיין בולט במכנסי דפוק־אותי (...) מריל סטריפ יושבת על כיסא פלסטיק מאחורי הדלפק, בפיצוצייה ממול. קוראת הורוסקופ". מה נטרק, תשאלו בצדק. רגע, סבלנות.
אייליסט הוא מיזם מהפכני שמאפשר להורים לבחור את הילדים שיולידו, לפי פרוטוטיפים של גדולי אומה ושועי עולם. עוד ועוד אנשים עולים על העגלה הזו, ומאחוריהם משתרכים הנורמים, כלומר אלה שלא עשו זאת ושהגזע שלהם לא הושבח.
אם מישהו היה אומר לי שיום אחד אפגוש את פרי אהבתם האסורה של ריימונד צ'נדלר ודאגלס אדמס, עם יציאות של הגשש החיוור במיטבם, ועוד בתוך ספר ביכורים, הייתי לכל הפחות חושד בכשירותו הנפשית. אבל עובדה. ניסים קורים, ו"האכזבות" הוא מין נס שכזה. הכל עובד בו, בניגוד לכל הסיכויים.
הדיאלוגים מבריקים, פיתולי העלילה משוכללים ומלאי המצאות (לילדי האייליסט יש "חתימת מיקום", שמסייעת לתפוס פושעים בפעולה. ואפשר גם לקבל חלומות ליליים בתפירה אישית), המתח מרקיע שחקים, הדמויות משכנעות ואפילו נוגעות ללב (למשל זו של זונה קשת יום ומוכת גורל, שחשיבותה בעלילה גדולה בהרבה ממה שנדמה בתחילה), והעצב הממשי שתקף אותי כשכל הטוב הזה נגמר הוא עניין נדיר. הלוואי שכל האכזבות שלנו ייראו ככה מעתה ועד עולם.
התרעות פיקוד העורף