דירה להשכיר
האריה שאהב תות
והילד הזה הוא אני
ציפור הנפש
הכינה נחמה
איילת מטיילת
"התלבטתי לא מעט כי לא ידעתי איזה דימוי מתאים לכריכה, ובסופו של דבר החלטתי להציג רק את הדמות שלה, ללא כל החיות, כדי לא לחשוף את כל העלילה מראש. העניין המרכזי בכריכה הזו היה דווקא האותיות והכיתוב. ניסיתי שם המון אפשרויות, וכל פונט קיים שבדקתי פשוט לא נראה טוב. לכן ממש המצאתי לעצמי את הפונט המצויר שמופיע שם. זה פונט שהפך בהמשך למזוהה איתי מאוד, והוא מופיע מאז בהרבה מספריי וגם בכותרות שונות. הוא די עקום ומוזר, ואני לא יודעת למה הוא דומה. יצרתי אותו מחיתוכי נייר. לקחתי סוג של פילם, מדבקה שחורה, וממנה חתכתי את האותיות בסכין יפנית. כך יצאו האותיות המוזרות והעקומות האלה".
עשו
התמונה על כריכת הספר "עשו" איננה איור, אלא תמונת ממצא ארכיאולוגי שנחשף ב־1987 בגן הלאומי ההיסטורי ציפורי שבגליל – דמות של אישה שהיא חלק מרצפת פסיפס מהמאה השלישית לספירה, שזכתה לכינוי "המונה ליזה של הגליל".
געגועיי לקיסינג’ר
תמול שלשום
מלך החומוס ומלכת האמבטיה
ארבעה בתים וגעגוע
"באותה תקופה ניהלתי משרד פרסום, והשותף שלי גר אז בדירה שכורה בתל אביב. הלכתי אליו, פתחתי את המגירה במטבח כדי שנשתה איזו כוסית, ופתאום ראיתי את ההולדרים האלה של הביצים. באותו רגע אמרתי לעצמי: ‘יואו, אלו בתים’. הרי כל ביצה היא שונה, וביצה היא מעטפת דקה שמחזיקה בפנים עולם שלם ונסתר. הוצאתי ארבע ביצים, פרסתי מפה ועשיתי את הסידור ממש שם, אצלו בבית. למחרת הבאתי מצלמה, צילמתי את זה ויצרתי סקיצה עם המפה הזו, שנותנת תחושה חמימה מאוד בלי יותר מדי מאפיינים של בית ספציפי. הדימוי הזה תאם להפליא את הספר. מבחוץ כל הבתים נראים אותו דבר, אבל מבפנים יש המון דרמות בתוך החיים".