“בוקר 7 באוקטובר תפס אותי על גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, סמוך לקיבוץ כיסופים ולמוצב הצבאי של הגדוד שממוקם על קו הגבול”, הוא משחזר. “כבר ב־5:30 בבוקר הייתי בהערכת מצב גדודית ופלוגתית על הגדר. כל הפלוגה הייתה ערוכה לפשיטה, כי זה תרחיש הייחוס, אבל בשני מוקדים ובכוננות עם שחר רגילה – לא משהו חריג. ברגע שהחלה המתקפה הקפצתי את הפלוגה לקיבוץ כיסופים, ואז התחלתי לנהל את הפלוגה בקרבות בלימה ובקרבות השהיה עם כוחות הסיור, עם הטנק ועם הנמ”ר. ניהלנו קרבות בלימה על גדר המערכת, ובמקביל, הפלוגה שלי הייתה מהיחידות שהגיעו לפני כוחות הנוח’בה לקיבוץ כיסופים, ניהלה קרבות בלימה בחוץ ובפנים, התקילה את המחבלים והשמידה אויב”.
באוקטובר 2024 יצחקי השתחרר משירות סדיר והתפנה לכתוב את ספרו, “בדמי תחיי לעד”, שיצא לאחרונה (הוצאת “ספרי ניב”). הספר מספק עדות מטלטלת מהקרב בקיבוץ כיסופים מנקודת מבטו של מפקד הפלוגה. “אחד הדברים שאני נושא איתי תמיד, קודם כל כמפקד, הוא היכולת לתחקר ולהגיע לאמת האובייקטיבית", הוא אומר. "צריך לדעת להסתכל לתוך האמת הזו עם כל הכאב, הקושי והאובדן, כי זו חובתנו הערכית הראשונה כמפקדים. כשחקרתי כדי לדעת מה פקדתי על חייליי, מה חייליי עשו בגבורה ובעוז, מה אני והפלוגה עשינו – הגעתי להבנה שיש פה באמת סיפור קרב יוצא דופן”.
התרעות פיקוד העורף