ספר הריגול הזה הוא שנון, קצבי ומבדר מאוד, אבל קשה להתעלם מהצדדים האפלים שהוא חושף, ושגם הם מצלצלים מוכרים עד כאב. למשל: "הסוד הכי מלוכלך מבין הסודות הכי מלוכלכים של עסקי המודיעין הוא שהכל פוליטי. תוצר העבודה של קהיליית המודיעין היה אמור להיות מידע עובדתי בלי שיוך מפלגתי שהמנהיגים הפוליטיים המכהנים באותה עת משתמשים בו כדי לקבל החלטות מושכלות ומעשיות בנוגע למדיניות החוץ.
"איך זה עובד באמת? במקרה הטוב, ראש המודיעין נבחר בקפידה בידי מינויים פוליטיים כך שיתמוך בהרפתקה הצבאית התורנית שמעמידה את הזין לדרג הבכיר. במקרה הרע, קציני מודיעין שכבר שנים משרתים בקבע מייצרים הערכות שנתפרו לפי מידה כדי לספק לגיטימיות לפעולות של אדוניהם הפוליטיים, כי אם אתה לא תעשה את זה, מהר מאוד הם ימצאו יריב שלך שיעשה את זה".
איך שלא יהיה, עדיף להתרכז בבידור, שמסופק פה בשפע לכל דכפין. סוכן 17 (נדמה שאפילו הוא עצמו לא זוכר את שמו המקורי, אבל כך הוא מעיד על עיסתו: "מדונה, שר, פלה, ביונסה, מיכלאנג'לו, אפלטון, סיינפלד, כולם מגולגלים באדם אחד") מחליף זהויות כמו גרביים. "עבור האנשים שאותם אני פוגש מדי יום אני אהיה מי שיועיל להם לחשוב שאני (...) מה שנפלא בחוסר זהות ממשית, חוסר אישיות קבועה, הוא שאפשר להחליק מאישיות אחת לאחרת כמו סרטן-נזיר עירום שמחליק לקונכייה חדשה בכל פעם שהכלים נערמים גבוה מדי בכיור של ביתו הישן".
עוד הוא מוסיף על עצמו: "קצת מעצבן. לא. האמת, פאקינג מעצבן". אבל לא שזאת בעיה מבחינתו. "לא אוהבים אותי? הכל טוב. במקצוע הזה לא נורא חשוב שיאהבו אותך".
הוא יכול להסביר את עצמו בשבע שפות, ולדבר שוטף בארבע נוספות. בין כישרונותיו הבולטים: הוא יודע איך להיכנס לבניינים נעולים מבלי להשאיר עקבות, איך להנדס חברתית את דרכו בכל חברה ומוסד, איך להסוות את עצמו ולהתחפש, איך לשטות בביומטריה ואיך לזייף דרכון. הוא למד כמובן מהטובים ביותר. המורים שלו היו יוצאי המוסד, ה-CIA, הקג"ב, שירותי הביון של דרום אפריקה ו"איש אחד משירות הביון האסטוני שהאפיל על כולם". טוב לדעת.
בחנות ספרים ברובע הלטיני בפריז, שמדיפה "ריח טחוב באמצע הספקטרום שבין כלב רטוב ומזוודה של זקנים", מגלה סוכן 17 שעליו לחסל את מי שקדם לו, כלומר סוכן 16. האיש נעלם כלא היה ולא השאיר שום עקבות, עד שמפעיליו התחילו לחשוד שאולי מת, אבל סוכן 17 מסביר בידענות ש"אין מצב. אף אחד לא מתאמץ עד כדי כך להיעלם אם הוא לא מתכנן להמשיך לחיות עוד הרבה זמן אחר כך".
העיקרון משלהב והביצוע מופתי: הטוב ביותר בתחומו מנהל מאבק לחיים ולמוות במי שהיה הטוב ביותר בתחומו לפניו, וככל הנראה נשאר הטוב ביותר. זה קרב אולימפי של אלופים, דם יישפך כמים באלף ואחת דרכים יצירתיות, ועל נשימה סדירה אפשר רק לחלום.
סוכן 17 מלמד אותנו במהלך המרוץ המטורף דברים שלא יישכחו במהרה, כמו "אין דבר כזה להיזהר יותר מדי" וגם: "בגידה היא אבן היסוד של כל פעולת ביון. אתה זוכה באמון כדי להפר אותו. אתה מתחזה למשהו אחד ובעצם אתה משהו אחר. מלבד זמניותן של הנאמנויות, הן מתבססות על סחר חליפין או על יצירת רושם או שניהם כאחד. אתה רוצה משהו מהצד השני, או שאתה מנסה לשכנע אותו במשהו לא אמיתי. אין דבר כזה, אמון. אנחנו חיים ומתים לבד".
אבל אם כבר לחיות, אז רק ככה. על הקצה, תמיד בלב הסכנה. אפס שאננות ומקסימום דריכות. כשאתה נכנס למיטה עם אישה זרה למשל, אל תתפלא אם פתאום היא תשלוף מתיקה 0.38 קצוץ קנה. שלווה תיתכן רק כשתפרוש לגמלאות, אבל גם אז תמיד יהיה מי שינשוף בעורפך ויחפש אותך.
בתוך כל הטירוף והאלימות ושפיכות הדמים, כשכל עובר אורח הוא נזק היקפי מהלך שאין להלין על גורלו, כמעט מרגש להיתקל פה ושם בגילויי אנושיות נדירים ובחיבור לרגשות בסיסיים, ואפילו ברסיסים של אהבה. דברים מוזרים מאלה קרו.
התרעות פיקוד העורף