ואפרופו מקצועי, כבר במכתב הראשון ברומן המכתבים המהפנט הזה, מגיעות המילים שאין לי שום אפשרות אלא להתמסר להן ואפילו להלחין בתודעתי, לחן שמשתנה ומהתהפך משורה לשורה, קומפוזיטור דה לה שמאטע שכמוני. "השרעפים יפים ולא יפים לאומנות. היה מפחיד לגלות זאת כשנכנסתי לאקדמיה ושמעתי לראשונה את צירוף המילים 'מוזיקאית מקצועית'. הרי אני רק רציתי לחלום בלי סוף, לא רציתי להיות 'מקצועית', אבל לא הייתה לי ברירה: או שאתה טועם מפרי גן העדן או שאתה נותר בלתי מקצועי. אני חוששת שעדיין יש בי מידה הגונה של חוסר מקצועיות, עם רגל אחת על שפת הבריכה מחוץ למים הקרים. החברים שלי מרוויחים מן השאננות שלי, כי נעים להסתובב עם שכמותי, אך הם מתקדמים, ואילו אני הופכת לקצף על המים, או גרוע מכך, קצף למחצה. הנורא ביותר מתרחש כשהקצף נהרס, כי החלמון והחלבון מתערבבים זה בזה. אתה מאבד הן את טעמו של החלום והן את האפשרות לצעוד לתוך האל חזור של המאפה העשוי".
התחלתם להבין את עוצמת היופי ורמות השליטה בו? הייתם רוצים/חולמים/מתפללים לקבל מכתבים כאלה כל יום, כל החיים? כמו שכתבתי על ספרה הקודם של גפני, "השד של מקסוול", גם "החיה עושה חור בראש" שר ומנגן את עצמו כמו רסיטל נפשי פצוע.
חייה של מיכאלה, לעדותה, אינם מאושרים, אם כי נראה שאין בהם רגע דל. היא מתמודדת עם התמכרות לתרופות פסיכיאטריות, עם חובות כספיים, עם חותמן של שתי מערכות נישואים כושלות, עם הורים שעסוקים בעיקר בעצמם, ועם מגורים במחסן זעיר יחד עם חתולתה, הלא היא החיה שעושה חור בראש.
גפני מאיירת חמישים גוונים ובני גוונים ובני דודים של גוונים של בדידות, וכל מכתב הוא עולם ומלואו של רגש וערגה. "אני מבינה שיסוד החיים מוזן שוב ושוב באמצעות מפגשים יקרים ושיש להישמר במפגשים אלה מכל משמר, ויותר מכך - אסור להכאיב למי שמואיל להיפקח אליי ברגע מסוים. להפך, יש להיזהר בו. אני אומרת זאת כי הכאבתי הרבה בעבר, העזתי לבקש מן החיים יותר מדי. כשעושים כך חווים השפלות קשות, ללא יוצא מן הכלל, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שהזולת חווה אותי באנוכיותי במקום לקבל את רגשי תודתי".
"אני מבקשת סליחה", כותבת מיכאלה לאבישי, סטודנטית אל פרופסור, נפש אל נפש. "זאת פולשנות מצידי לספר על עצמי דברים בכמות שאינה פרופורציונלית למשך זמן ההיכרות הקצר בינינו, כשם שזאת פולשנות לתת מתנה יקרה מדי לאירוע טריוויאלי, או משהו דומה לזה. כי זה מניח על כתפיו של הזולת את הציפייה לתת בתמורה משהו מקביל".