המשורר רפי וייכרט לא מתחרט על דבר ולא היה משנה יצירות מעברו

רפי וייכרט, יליד 1964, הוא משורר, מתרגם ומבקר ספרות, שספר שיריו ה-16 - ״שחף וקעקועים אחרים״ - יראה אור בקרוב.

וייכרט, המלמד בתיכון עירוני ד' בתל אביב ובמכללת ״אורנים״ שבקריית טבעון, הוא פרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. בשנת 2003 זכה בפרס ראש הממשלה לסיפורים עבריים ובשנת 2013 בפרס יהודה עמיחי לשירה. בינואר 2015 זכה מבחר שיריו המקיף ״גג החשכה״ בפרס ע״ש יצחק לייב ורחל גולדברג מטעם קק״ל. וייכרט משמש כעורכה הראשי של הוצאת ״קשב לשירה״, שבמסגרתה ראו אור יותר מ-250 ספרי שירה, מקור ותרגום. בחודשים הקרובים יצא לאור הדיסק ״בקצה הבדידות״ ובו עשרה משיריו שהולחנו בידי הזמר-היוצר קובי פז.

מי שעשה את כברת הדרך שלו אל לב הספרות לא צריך, לעניות דעתי, להתערב בניסוחיו היפים-כשלעצמם של הטירון, שיכול להגיע לשיאי יצירה גם בגיל מוקדם. עם זאת, בוודאי שבכל אחד מספרי יש שירים חלשים יותר או פחות טובים, ושבמבט רטרוספקטיבי אפשר היה לחיות גם בלי פרסומם. לשם כך מגיע הרגע של הוצאת מבחר שירים, כי במבחרים נכללים בדרך כלל טקסטים שעמדו במבחן הזמן״.

בימינו אלה, עם הצווחנות והבוטות ושלטי החוצות, נשאלת השאלה האם משוררי הפרובוקציות לא דוחקים את מקומם של המשוררים האמיתיים. וייכרט מפנה אצבע מאשימה דווקא כלפי חנויות הספרים. ״הן שאחראיות להיעלמותם ולהיאלמותם של היוצרים האמיתיים״, הוא מסביר, ״בגלל שהן מסרבות להחזיק מה שלא מוכר מאות או אלפי עותקים בשנה. הדברים אמורים הן בשירה והן בפרוזה. המו״לים והחוקרים עושים את שלהם ומכנסים ומפרסמים את הקלאסיקה של הספרות העברית, אבל כשלא מחנכים לקריאה רצינית, ובהיעדר תשתית שתכבד את מסורת הספרות לדורותיה, קשה לצפות שמישהו יחפש דווקא את פרישמן, פיכמן, ברש ושאר רחובות״.