פיטר ג'קסון הוא מקור הערצה שלי. לא רק שהוא ביים את סרט ה"קינג קונג" הכי טוב לדעתי, הוא גם הכניס אותי לעולם מדהים מלא בפנטזיה והרפתקאות בסרטי "שר הטבעות" ו"ההוביט" אותם הוא גם ביים. לפיטר ג'קסון יש כישרון להקרין את תוכנו של ספר כלשהו (שר הטבעות, לדוגמא) אל המסך הגדול וכך לגרום לצופה לרצות להיות חלק מהעולם הזה שמרגיש חי ונושם כמו העולם בו אנו חיים כיום. פיטר ג'קסון הוא הסיבה שאני אוהב סרטי הרפתקאות, סרטי פנטזיה וסרטים בכלל. הסרט "ערי טרף" מבוסס על ספר בעל אותו השם ובזכות הכישרון של ג'קסון, בדבר אחד הייתי בטוח: העולם האפוקליפטי שהוצג בספר עומד להתעורר לחיים בסרט. ולא טעיתי.
מהסצנה הראשונה של הסרט התרשמתי מהעולם המדהים, המראה של לונדון כעיר ענקית על גלגלים הוא עוצר נשימה ובאופן כללי העולם שהסרט מכניס את הצופה אליו מרגיש כה מציאותי, עד כדי כך שאני לא אתפלא אם עוד כ-200 שנה כך תראה האנושות. האפקטים הוויזואליים בסרט ועיצוב העולם העשיר נעשים בצורה מקצועית ומאוד יצירתית. חבל שעל העלילה אי אפשר להגיד את אותו הדבר.
עלילת הסרט צפויה למדי. מהרגע שהסרט התחיל היה אפשר לנחש בקלות איך הדמויות יפעלו ואיך הסרט יגמר. הוא מלא בקלישאות קולנועיות שראינו אינספור פעמים ואין בו יותר מידי הפתעות.
התרעות פיקוד העורף