לאחר היעדרות של שנה, בעקבות מגפת הקורונה, פסטיבל סרטי הדוקומנטרי "דוקאביב" חזר למתכונת הפיזית שלו. הפסטיבל שהחל אתמול (חמישי) בסינמטק תל אביב יימשך עד ל-10 ביולי ויציג עשרות סרטים דוקומנטריים, ישראלים ובינלאומיים שיהיה ניתן לראות גם בסינמטק תל אביב וגם דרך אתר הפסטיבל. אלו הסרטים שהכי שווה לשים לב אליהם בפסטיבל:

המלכה שושנה:

את הפסטיבל פתח הסרט שביימו קובי פרג' ומוריס בן-מיור, על חייה של הזמרת האגדית שושנה דמארי. הסרט מתמקד בחייה הציבורים והפרטיים של הזמרת האניגמתית שמיעטה להתראיין, וחושף קטעי ארכיון נדירים וצילומים ביתיים עם משפחתה.

זהו שיתוף הפעולה הרביעי בין בן-מיור ופרג' (שידוע ללא מעט אנשים גם כקובי מהפיג'מות). לפני שנתיים הוציאו הצמד את הסרט "להאיר את יוסי" על חייו של הזמר והיוצר יוסי בנאי.

חוץ מהסרט על דמארי, לא מעט סרטי מוזיקה יוקרנו בפסטיבל. חובבי הז'אנר יוכלו להנות מסרטים על הזמר שלמה בר מהברירה הטבעית, הזמרת טינה טרנר ולהקת "ספארקס".


קופסה כחולה: 

אחד הסרטים הישראליים הכי המדוברים השנה הוא מסע גילוי משפחתי של הבמאית מיכל ויץ, שצוללת לארכיונים במטרה לחקור את דמותו המורכבת של סבא רבא שלה – יוסף ויץ, מראשי קק"ל ומי שמכונה "אבי הטרנספר". 

ויץ סיפרה כי יצאה לדרך בעשיית הסרט בדרך די לא שגרתית - מה שהניע אותה תחילה לעשות את הסרט היה פוסט פייסבוק שטלטל את עולמה. בפוסט כינו את סבא רבא שלה ואת דוד בן גוריון, עמו שיתף פעולה, "פושעי מלחמה". לאחר שצללה לעומק הנושא, ויץ גילתה כיצד באמצעות תורמים יהודים מחו"ל, שתרמו לקופסה הכחולה המפורסמת (על שמה קרויה הסרט), הקרן הקיימת לישראל בהנהגתו של ויץ, דאגה בדרכים שונות שערביי ארץ ישראל יעזבו את מקום מגוריהם, על מנת להבטיח את קיום היישוב היהודי.

על הדרך, ויץ גם פותחת תיבת פנדורה משפחתית ונכנסת לסדרת עימותים עם בני משפחתה, בהם אביה רמי ויץ, שדרן הכדורגל, שמרגישים שעשיית הסרט עלולה לפגוע במורשתו של מי שנחשב לאחת מדמויות המפתח של היישוב היהודי - סרט שמשלב בין האישי להיסטורי והציבורי. 

 

קלף מלוכלך:

סרט מסקרן נוסף מתוצרת ישראל עוסק בנושא קצת לא שגרתי – ענף הספורט ברידג'. למרות הסטיגמה על משחק הקלפים, שמזוהה בעיקר עם אוכלוסיה המבוגרת ועם בתי אבות, ברידג' הוא גם ענף קשוח שלא פעם מספק שערוריות. "קלף מלוכלך" של הבמאי דניאל סיוון מספר את הסיפור הלא ייאמן של לוטן פישר, הישראלי שהפך לשחקן הברידג' הטוב ביותר בעולם ולאחר מכן מצא את עצמו מואשם ברמאות על ידי יריבו. הסיפור עצמו הוא בלתי נתפס ומספיקה קריאה שטחית בויקיפדיה כדי להבין זאת. אבל מי שיראה את הסרט יזכה לשמוע את גרסתו לוטן פישר, שירד מתהילתו כשאיבד את תוארו כאלוף העולם והפך בן רגע לדמות לא רצויה בעולם הברידג'. 

למרות המשתתפים הישראלים, הסרט דובר אנגלית. לבמאי הסרט דניאל סיוון יש ניסיון בלהביא סיפורים ישראליים לקהל בינלאומי. הוא ביים יחד עם יוסי בלוך את הסדרה התיעודית "איוון האיום", על משפטו של ג'ון איוון דמיאניוק, ששודרה ב"נטפליקס" וזכתה לפופולריות רבה.

ציידי הכמהין:

חוץ מברידג', עוד מגוון נושאים איזוטריים יתפסו את קדמת הבמה ב"דוקאביב". הסרט "ציידי הכמהין" מתרכז בכמה איטלקיים מבוגרים ודי תמהוניים שהתשוקה שלהם בחיים היא הפטרייה היקרה והנחשקת. הסרט עוקב אחרי המסלול שפטריית הכמהין עוברת מהחיפוש, על רקע הנופים המהפנטים באיטליה באמצעות כלבי הגישוש ועד הצלחת של אניני הטעם במסעדות הכי נחשבות. נופים יפים, כלבים חמודים ואוכל טעים – מה עוד אפשר לבקש?

סיפור אהבה פסיכדלי: 

ארול מוריס הוא אחד מאבות ז'אנר "הפשע האמיתי" ואחד הדוקומנטריסטים הכי משפיעים וחשובים שהיו אי פעם. כמעט ואין דוקו ב"נטפליקס" שלא "מעתיק" את הטכניקות של מוריס בראיונות ובגישה לתחקור מקרים שקרו במציאות. הפעם מוריס מחליט להתמקד בסיפור של ג'ואנה הארקורט-סמית, אהובתו של הפושע הנרדף טימותי לירי. כמו ששם הסרט מרמז, זה סיפור שמעורבים בו הרבה סמים הזייתיים והסרט לגמרי מאמץ את האסתטיקה הזאת והופך אותה לחלק מהשפה שלו. בוא נגיד שאפשר לקרוא לזה "סרט פשע אמיתי על אסיד". סרט שיתאים לחובבי הסדרה "ארץ פראית מאוד". 

גונדה:

זה סרט בשחור לבן על אמא חזירה – יש צורך להוסיף עוד? הבמאי ויקטור קוסקובסקי מעניק מבט ייחודי ונדיר לממלכת חיות החווה ומביא את סיפורה של גונדה החזירה וצאצאיה, מיד לאחר המלטתם. כל זה נעשה בצורה הכי טהורה שיש ובדרך שהכי לא אופיינית לסרטי טבע – בשחור לבן, ללא קריינות, ללא דיבורים וללא מוזיקה – הכי רחוק שאפשר מהדוקואים של ה-BBC.