אם לא שמתם לב, שנות ה־80 עשו לאחרונה קאמבק: יש אינפלציה, יש ממשלת אחדות, והרוסים הם שוב הרעים. לאור זאת, רק טבעי שגם תעשיית הבידור מחזירה לחיים את העשור המושמץ, עם עוד ועוד יצירות נוטפות נוסטלגיה כלפיו.
הבולטת בהן היא כמובן "דברים מוזרים", שבקרוב תחזור לעונה רביעית בנטפליקס, ועכשיו מגיע לשירות הסטרימינג גם הסרט "פרויקט אדם", שאותו ביים שון לוי, שבמקרה, או שלא, שותף גם ליצירת סדרת הלהיט. מככב בו ריאן ריינולדס, שבקיץ האחרון שבר קופות ב"לשחרר את גיא" של אותו במאי.
"פרויקט אדם" מתכתב באופן ישיר עם כמה להיטים משנות ה־80, בראשם "בחזרה לעתיד", אחד הסרטים המאפיינים של אותו עשור. כמוהו, גם הוא עוסק במסע בזמן, ומציג גרסאות שונות של אותן דמויות לאורך ציר השנים.
במקרה זה, ריינולדס מגלם את הטייס שבשמו נקרא הסרט, שחי אי־שם בעתיד אך חוזר בזמן ומגיע לימינו אנו. הוא פוגש גרסה של עצמו בגיל 12 וחובר אליו כדי להציל את משפחתו - אבל גם את היקום כולו, או משהו כזה.
לא הוגן להשוות את הסרט ל"בחזרה לעתיד" - קלאסיקה מושלמת שמציבה רף גבוה באופן לא ריאלי. אלא ש"פרויקט אדם" מאזכר את להיט האייטיז באחד הדיאלוגים הראשונים שלו ומרים להנחתה, אז אין ברירה אלא לערוך את ההשוואה.
ובכן: אחד האספקטים המבריקים של "בחזרה לעתיד" היה בהירות העלילה. אף שעסק בקונספט מורכב כמו מסע בזמן, הוא עשה זאת בצורה נהירה לחלוטין. "פרויקט אדם", לעומת זאת, מתגלה כאגוז בלתי אפשרי לפיצוח. אחת הסצינות מתרחשת בשיעור פיזיקה באוניברסיטה, והתלמידה אומרת למרצה "גם אחרי שני סמסטרים לא אצליח להבין את מה שאתה מדבר עליו". התחושה היא שהתסריט מתייחס בכך לעצמו.
על התסריט המבולבל והמבלבל הזה חתומים לא פחות מארבעה שמות. הראשון שבהם כתב את הגרסה הראשונה לפני כעשור, ומאז היא עברה שכתובים בידי שלושה בעלי מקצוע נוספים. כפי שקורה לעתים קרובות, ניסיונות ההצלה האלה רק החמירו את המצב, כמו שניסיונות לנקות כתם לפעמים רק מגדילים את הלכלוך.
אף שהסרט נקרא "פרויקט אדם", לא ברור מי הגיבור שלו. חוץ מריינולדס, יש בו רשימה מכובדת של כוכבים וכוכבות - מארק רופאלו, ג'ניפר גרנר, קתרין קינר וזואי סלדנה, למשל. זה צוות שלא יבייש אף שובר קופות או דרמה מועמדת לאוסקר, אבל נראה שכל אלה מגלמים כאן עוברי אורח ולא דמויות. הרבה פרצופים ושמות מסתובבים פה, אבל לא ברור מה תפקידם בכוח ובטח שלא מה האופי שלהם.
ניכר שהתסריט עבר כל כך הרבה גלגולים, עד שהוא איבד את הידיים והרגליים. כך, למשל, הגיבור מצהיר כי בילדותו היה לו אופי יוצא דופן, אלא שזה לא עומד במבחן המציאות: הדמות שלו כילד לא ניחנת בתכונות מיוחדות, לכאן או לכאן. בתחילת הדרך נראה שהסרט יתמקד ביחסים בין הילדון והאורח מהעתיד, אבל הכיוון הזה ננטש בשלב מסוים ובאופן שרירותי.
לא ברור גם מה מרכז הכובד של הסרט ומה הטון שלו - האם זו קומדיה מתקתקה או פנטזיית פעולה עם קצת יותר משקל. יותר מכל, לא מובן מה חשבו המפיקים שהתעקשו להציל את הפרויקט, ואיזה פוטנציאל ראו ברעיון המקורי. בשביל לשכתב תסריט ארבע פעמים במשך עשר שנים צריך להאמין במשהו. השאלה היא במה.
מה שבטוח, גם הביצוע לוקה בחסר, בלשון המעטה. בדומה לסרטים עטורי כוכבים אחרים שעלו בנטפליקס לאחרונה, למשל "הודעה אדומה" ו"כוח רעם", גם כאן האפקטים זולים ולא משכנעים, ואם לחזור על ההקבלה שעשינו במקרים שלהם, הרי ש"פרויקט אדם" הוא "בחזרה לעתיד" מעלי אקספרס.
אך גם הפעם, כנראה שלנטפליקס זה לא משנה. שירות הסטרימינג פרש חסות על הפרויקט אחרי שאולפני פרמאונט ויתרו עליו, וסביר להניח שהוא מתאים להם למודל העסקי. הרי בזכות הכוכבים שמשחקים בו והסרטים שהוא מחקה אותם, האלגוריתם יידע לדחוף אותו באפקטיביות.
ומה הלאה? אומנם בקושי ניתן לצלוח את "פרויקט אדם" עד סופו, אבל גם זה לא משנה. הרי נטפליקס, כמו כל פלטפורמה אחרת בימינו, נדיבים בכל הקשור למה שהם סופרים כ"צפייה". גם אם תפסיקו באמצע, או סתם תתחילו לפזול לכיוון הטלפון בשלב מוקדם, זה עדיין ייספר, ויאפשר לסרט להתברג גבוה בטבלאות הרייטינג.
"בחזרה לעתיד", מושא החיקוי של הסרט העלוב הזה, לא היה צריך טריקים כאלה. ההשוואה הבלתי נמנעת ביניהם ממחישה שוב עובדה מעציבה: אנחנו לא חיים מחדש את שנות ה־80 עצמן, אלא גרסה מעוותת שלהן.
אבנר שביט הוא מבקר הקולנוע של וואלה!