אני חייבת להודות, ויש מצב גדול שאני אתחרט על כך, אבל אני, מיכל קדוש, התעייפתי מחגי תשרי. כל החופש הזה שחיכינו לו בתור ילדים, אינספור שעות הפנאי שהתפללנו להן בזמן שישבנו בכיתה או קמנו לפנות בוקר בטירונות, הכל הפך פתאום לארוך ומייגע מדי. ובואו לא נשכח את כמויות האוכל האימתניות שנדמה שהעיפו את רגשות האשם, והסיפורים המשפחתיים שצצו שוב לבינג' ידוע מראש. עד שנחזור לשגרה ונרצה שוב חופש, מחכה לכם כאן רשימה אקסקלוסיבית של הסרטים והסדרות שאתם חייבים לראות לפחות פעם אחת בכל חג שני. תחזיקו חזק.
האמת המכוערת: The Ugly Truth
חייה של אבי (קתרין הייגל) מפיקה בתוכנית בוקר בלי יותר מדי רייטינג, היו ממש בסדר. הייתה לה עבודה קבועה וסדר יום, ואפילו חתול. הכל היה מסודר, בדיוק כמו שאהבה. לרוע מזלה, אבי עדיין האמינה באהבת אמת, שתי מילים שכמעט התאדו מהלקסיקון שלנו, וניסתה להבין איך למצוא אותה בקריאה מייסרת של ספרי הדרכה לחיפוש האחד. קלאסי ניינטיז. אחרי עוד דייט מיותר מצאה אבי את עצמה מול 'האמת המכוערת', תוכנית בכיכובו של מייק (ג'רארד באטלר), גורו זוגיות בוטה שאומר את כלל האמת בפרצוף, ומבהיר בכל תוכנית מחדש כיצד להגיע ללבם של גברים. רמז: הרומנטיקה היא מהם והלאה, ודי לחכימא ברמיזא.
בתוכניות טלוויזיה של פעם ובחלק מתוכניות הרדיו כיום, תמיד יש את השלב הזה שבו מעלים מאזינים להגיב למה שנאמר. בצעד מפתיע, אבי מתקשרת למייק בשידור חי ומתעמתת איתו על דעותיו הקיצוניות. למחרת היא מגלה שהוא קיבל פינה קבועה בתוכנית שלה, כדי לדבר, איך לא, על כל הסודות המניעים את המוח הגברי המתוחכם, לכאורה.
כשאבי מבינה שלרוע המזל מדובר בביצת זהב, היא עושה הכל כדי לשמור על מייק בתוכנית, ובעזרת הלשון המושחזת שלו הוא גם יגרום לה להסכים להפוך למשימת חייו. המטרה – להוביל אותה למציאת אהבה, אבל ממש לא בדרך שהיא תכננה. אזהרת ספוילר: בסוף הם יהיו ביחד, למרות שהם דומים כמו סקרי המנדטים לקראת הבחירות ותוצאות האמת. כאמור, הקשר מקרי בהחלט.
שרטוט כללי חושף שאמנם מדובר בקומדיה רומנטית קלאסית, אבל אני חייבת לומר שיש בה הרבה מעבר – סרקסטיות עוקצנית שמזכירה שההתאהבות היא לא חזות הכל, סצנות שהפכו לאייקוניות ממרחק 13 השנים שחלפו מיציאת הסרט, ושני שחקנים מוכשרים ופוטוגניים שהופכים את החיבור לעלילה לפשוט מדי. אז המציג אינו רופא, האמת אינה מוחלטת, ובאותה נשימה – הדוגריות תשבה את לבכם.
אל תתעסקו עם הזוהן: You Don't Mess with the Zohan
עוד סרט מאותן שנים בערך שקשה להגיד חג שמח בלעדיו, הסכיתו וקראו. זוהן דביר (אדם סנדלר הגאון) לוחם מעוטר ביחידת קומנדו שאף פעם לא הובס, מגלה שרודן חדש נכנס לרדאר, ושמו ברשות הפלסטינית 'הפנטום'. רגע לפני שזוהן יוצא לחיסולו, הוא מחליט שנמאס לו לנצח כל הזמן ולהקדיש את חייו לקרבות, ושהוא בעצם חולם להיות מעצב שיער, רחוק שנות אור מהחיים שבנה לעצמו. אחרי שהוריו לא תומכים בחלומו בלשון המעטה, ומציעים לו להצטרף לחנות האלקטרוניקה של המשפחה כמו הרבה מאוד ישראלים באמריקה, הוא עושה מעשה ומביים את מותו במהלך קרב עם הפנטום. בהמשך יתגנב למטוס בדרך לניו יורק, ויתחיל שוב כספר עם שיער מסורק ולוק תימהוני.
אז זוהן מתחיל מלמטה, ממספרה קטנה במנהטן, אבל הסכסוך הישראלי־פלסטיני דולק בעקבותיו. אורי (עידו מוסרי), מנהל חנות אלקטרוניקה, מזהה אותו מימיו כמקגייוור אבל מבטיח לא לגלות, והמספרה שקיבלה אותו ממוקמת בכלל בצד הפלסטיני של הרחוב. אחרי לא מעט שיער שזוהן מטאטא מהרצפה וכריזמה שהפילה לרגליו כמה פנסיונריות, הוא מתחיל להתאהב בדליה, בעלת המספרה, כשהקולות שמזכירים לו מה עשה בקריירה הקודמת שלו לא מאחרים לבוא. כפי שזוהן חלם, השמועה מתחילה לרוץ קדימה והכישרון שלו מתפרסם הרבה מעבר לגבולות האזור.
אני לא יודעת מה אתם חושבים ממש עכשיו, אבל הסוף הולך להפתיע אתכם למרות שאתם ודאי בטוחים לאן זה הולך. לצערי רוב מה שמתרחש בסרט דמיוני, ובחיים האמיתיים שלנו במזרח התיכון הרבה יותר מורכב להפוך את הלימון למרגריטה קפואה בחום של תל אביב. למה בכל מקרה יהיה לכם כיף? כי מדובר בסרט הטוב ביותר של סנדלר עלי אדמות, כי תראו שם עוד כל מיני פרצופים מוכרים, ובעיקר מאחר וזו פרודיה מושלמת לדמותו של הישראלי – עם מבטא שאי אפשר שלא לזהות, חלומות גדולים, והרבה מאוד חומוס, בכל מקום.
בשבילה גיבורים עפים: When Heroes Fly
אפרופו חומוס, זה הזמן לקצת תוצרת הארץ. 'בשבילה גיבורים עפים', דרמה המבוססת על ספרו של אמיר גוטפרוינד הנושא את אותו השם, מלווה את אביב (תומר קאפון), דובי (נדב נייטס) בנדה (משה אשכנזי) ודותן (מיכאל), חברים לפלוגה לשעבר, שנפגשים 11 שנים אחרי שהתופת הותירה בהם את רשמיה. הסיבה למפגש היא תמונה בעיתון קולומביאני בה נתקל בנדה, שעבר לקולומביה ומתגורר עם בת זוג מקומית, המציגה את יעלי (נינט טייב), האקסית של אביב ודותן, שהוכרזה כמתה תשע שנים לפני.
בהחלטה של רגע השלושה שבישראל מצטרפים אל בנדה בקולומביה, ומגלים שיעלי נתקעה בכת ומסתתרת במעמקי הג'ונגל. משם מתחיל מסע חילוץ שכולל לא מעט רגעי אי ודאות, סודות שמתגלים ללא התראה מוקדמת וחברות ששוב ושוב עומדת למבחן.
'בשבילה גיבורים עפים' לא הצליחה רק בארץ, אלא זכתה כבר ב־2018 בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הטלוויזיה בקאן, ובימים אלה מצטלם רימייק אמריקני לכל הסיפור שזכה לשם 'Echo 3'. זה יהיה נדוש מדי להמליץ לכם לעוף על זה?
בשבילי אתם מתים: Dead to Me
אי אפשר להגיד שבא לנו להיזרק מול סדרה אמריקנית טיפוסית בחג מבלי להיזכר בכריסטינה אפלגייט. השחקנית שחרטה על דגלה דמויות כמו קלי מ'נשואים פלוס', ויותר חשוב – תפקידה כאחותה ההזויה של רייצ'ל ב'חברים' עליו זכתה בפרס האמי הנחשק, חזרה לפני כשנתיים בסדרה מעט אחרת. אפלה יותר, קצת מורבידית, ובעיקר מושכת את העין בקטע טוב.
הפעם, נכנסה אפלגייט לדמותה של ג'ן, אלמנה שאיבדה את בעלה בתאונת פגע וברח, שדי נמאס לה מהרחמים המפוזרים עליה מכל עבר. בלי לשים לב היא מתחברת עם אישה בערך בגילה בשם ג'ודי, שאמנם הפכה לחברת אמת בשניות, אבל מחביאה סוד מסתורי ודרמטי שיהפוך את הקערה על פיה.
לא קשה להבחין שהסדרה מצחיקה חרף העיסוק הקדחתני בתאונה, והיא מצליחה להסביר הרבה, גם אם באופן סרקסטי להחריד, על הרגע שבו החיים משתנים ללא היכר ועל האנשים שמנסים לעזור ועושים את ההפך הגמור. תופעות לוואי: הצפייה עלולה לגרום ליומיים בערך של אמון מופחת בבני אדם, זה יעבור בלי שתרגישו.
סופרסטור: Superstore
נסיים באווירה טובה ובסגירת מעגל – ההגזמה הפראית שלנו עם אוכל בתקופת החגים. ומה יותר מוגזם מסופר בארצות הברית, שמרוב שטח אפשר להקים בו מחנה לשבועיים? 'סופרסטור' החביבה היא סיטקום אמריקני המתעד מספר עובדים בכלבו עצום ורחב שוליים, המשתדלים בכל כוחם לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר. כמובן שהתוצאה הסופית לא יוצאת כמצופה בסופו של דבר, וטוב שכך.
כבר בפרק הראשון תכירו כמה מהפרסונות ההזויות יותר או פחות שילוו אתכם לאורך הסדרה, ביניהן אמיליה (אמריקה פררה), שבדיוק מקבלת קידום משמעותי, ג'ונה (בן פלדמן) סטודנט למנהל עסקים שלא הגיע לדיפלומה המיוחלת, ועוד לא מעט לובשי מדים תואמים שימתחו את גבולות ההיגיון.
'סופרסטור', שמצליחה להזכיר קצת את 'קופה ראשית' שלנו שאי אפשר להתעלות עליה, נכנסה גם היא למשבצת של סדרה המתאימה לכל מצב רוח. הפרקים קצרים יחסית, העלילה זורמת, מצחיק גם אחרי ההתלהבות של הרגע הראשון, ויש בנטפליקס היקר שלנו שש עונות שאפשר למשוך לכמה זמן שרוצים. אל תופתעו: כנראה שתסיימו אותן בשבוע. המשך חגים שמחים, עוד קצת זה מאחורינו.