דיוויד לינץ', אחד היוצרים המשפיעים והייחודיים בתולדות הקולנוע האמריקאי, הלך אמש (רביעי) לעולמו בגיל 78. משפחתו הודיעה היום על פטירתו בהצהרה שפורסמה ברשתות החברתיות: "נוצר חלל גדול בעולם עכשיו כשהוא איננו. אבל כפי שהוא היה אומר: 'שמרו את העין על הסופגנייה ולא על החור'".
לינץ', שנודע בסגנונו הקולנועי הייחודי המשלב אלמנטים סוריאליסטיים עם מתח נואר, השאיר אחריו מורשת עשירה של יצירות פורצות דרך שעיצבו מחדש את גבולות המדיום הקולנועי והטלוויזיוני. הוא זכה לשלוש מועמדויות לאוסקר על הבימוי (עבור "הקטיפה הכחולה", "איש הפיל" ו"מלהולנד דרייב"), ובשנת 2019 הוענק לו פרס אוסקר על מפעל חיים.
מסע היצירה שלו החל כסטודנט לאמנות שיצר סרטים ניסיוניים, והמשיך עם סרטו העלילתי הראשון "ראש-מחק" (1977) שהפך לסרט פולחן. פריצת הדרך המסחרית הגיעה עם "איש הפיל", שזכה לשמונה מועמדויות לאוסקר. אך דווקא כישלונו המסחרי של "חולית", הוביל אותו ליצור את "הקטיפה הכחולה", שהפך לאחת מיצירות המופת שלו.
הצלחתו הגדולה ביותר הגיעה עם סדרת הטלוויזיה "טווין פיקס", שפרצה את גבולות הטלוויזיה המסורתית ושילבה בין קומדיה של עיירה קטנה, סדרת בלשים וחלומות סוריאליסטיים. הסדרה, שנוצרה יחד עם מארק פרוסט, נחשבת לאחת מפורצות הדרך בטלוויזיה והשפעתה ניכרת עד היום.
בשנות ה-90 זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן על "לב פראי", והמשיך ליצור סרטים שהפכו לאבני דרך בקולנוע העצמאי כמו "כביש אבוד" ו"מלהולנד דרייב". לצד עשייתו הקולנועית, לינץ' היה גם צייר פעיל, מוזיקאי והקים את קרן דיוויד לינץ לחינוך מבוסס-מודעות ושלום עולמי.
בשנותיו האחרונות התמודד עם מחלת האמפיזמה, תוצאה של הרגל עישון כבד לאורך חייו. בראיון האחרון שהעניק בשנת 2024, דיבר על התמודדותו עם המחלה והשפעתה על יכולתו ליצור.
דיוויד לינץ נולד במיזולה, מונטנה, ב-1946, והותיר אחריו מורשת קולנועית עשירה שהשפיעה על דורות של יוצרים. הוא היה אמן שהצליח לשמור על חזונו הייחודי גם כשעבד בתעשייה המסחרית, ויצירותיו ממשיכות לאתגר ולהשפיע על הקולנוע העכשווי.