ג’ורדן: “השפה המשותפת שלנו רק התחזקה עם השנים, במיוחד בפרויקט הזה, שהוא הסרט הראשון שעשיתי מאז שביימתי את הסרט הראשון שלי. זה נתן לי הבנה עמוקה יותר למה שריאן עובר ביום יום – כל התפקידים שהוא צריך למלא, כל המקומות שהוא צריך להיות בהם בו זמנית".
"במיוחד כאן, היה לי חשוב להיות עיניים נוספות בשבילו, לעזור איפה שצריך או לצפות את הצרכים שלו" הסביר. "זה אפשר לנו להספיק יותר, במיוחד כשלוח הזמנים תמיד צפוף. יש בינינו הבנה הדדית, קשה להסביר את התקשורת הלא-מילולית שפשוט הלכה והשתפרה עם הזמן”.
קוגלר: “אני עבדתי כמפיק של ג’ורדן ב’קריד’ והיו הרבה רגעים שהוא אמר: ‘וואו, עכשיו אני מבין מה אתה עובר’. אבל האמת היא שהתפקידים שלנו כל כך שונים. הוא שיחק וביים בו זמנית – הוא היה צריך לחטוף אגרוף בפנים ואז לבדוק איך זה יצא במצלמה, ואז לחזור לחטוף שוב".
"אני, כשאני מביים, לא מופיע על המסך" אמר. "מייק הוא בן אדם אמפתי. הוא גדל על סטים של קולנוע וטלוויזיה. מה שאני הכי אוהב בעבודה איתו, זה שיש לו מוסר עבודה מדהים והוא גם אדם נדיב ומשפחתי”.
עוד הוסיף: “כשאתה שחקן ראשי, ובמקרה שלו, הוא גילם את שני השחקנים הראשיים, ההתנהגות שלך כלפי הסביבה משפיעה ומכתיבה את הטון. אנשים מסתכלים איך השחקן הראשי מתנהג לעוזרי הפקה, למפעיל מצלמה, לאנשי סאונד. האם הוא נותן לאיש סאונד להשאיר את המיקרופון עליו מבלי להתלונן? כל זה חשוב. מייק תמיד התנהג בכבוד ואף פעם לא יצא לו להרים את הקול. בתעשייה כל כך לחוצה ולעיתים רעילה, מישהו כמו מייק, שמביא עמו אהבה וכבוד לסט, זה יקר ערך”.
עוד המשיך וסיפר: “לאחר מכן טסתי ללוס אנג’לס לאודישן נוסף, פגשתי את מייק ואת ריאן ועוד כמה אנשים. משם באמת דיברנו על התפקיד, השתדלתי לתת את הכי טוב שלי. למדתי המון מהעבודה איתם. כל יום על הסט היה עבורי שיעור. מהיום הראשון ועד האחרון ניסיתי להשתפר כל יום. להיות בסביבת שחקנים ברמה הזאת. אני מרגיש הערכה גדולה להיות חלק מהפרויקט הזה”.
"זו הדרך הקלה, אבל אנחנו הולכים בדרך הקשה" אמר. "יש עומק אמיתי בכתיבה של ריאן. ניסינו לבנות משהו לא שטחי – זה מבוסס על היסטוריה. מה שממש אהבתי זה העושר התרבותי שהדמויות שלנו מייצגות. אני לא רוצה לגלות יותר מדי, אבל הדמות שלי עושה הרבה יותר מנשיכה אחת…”.
התרעות פיקוד העורף