40 שנה ל"בחזרה לעתיד": הסרט על נוסטלגיה שהפך לתופעה תרבותית

40 שנה ל"בחזרה לעתיד", הסרט על החזרה בזמן שנעשה תופעה תרבותית בלתי נשכחת. איך נולדה העלילה, למה דחו אותה חברות ההפקה, מה עבר מייקל ג'יי פוקס בדרך לתפקיד הראשי ומדוע סרטי ההמשך הצליחו אבל לא כמו המקור

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
מדע מהסרטים - בחזרה לעתיד חוגגים 40
מדע מהסרטים - בחזרה לעתיד חוגגים 40 | צילום: באדיבות יוניברסל
4
גלריה

הסרט לקח את הקהל למסע באמצע שנות ה־50 – ימים של דיינרים עם מילקשייק, מוזיקת רוקנרול בתולית, דייטים של תמימות וחלום אמריקאי שעדיין האמין בעצמו. “בחזרה לעתיד" שבר קופות, ויותר מכך, היה לתופעה תרבותית שמסרבת להיעלם, ביטוי לעידן שבו הקולנוע גרם לנו להאמין שהכל אפשרי – אם רק נגיע למהירות הנכונה.

בחזרה לעתיד 2
בחזרה לעתיד 2 | צילום: yes

“מבחינה סוציולוגית, הוא הגיע בתקופה שהיא פוסט־ילדי הפרחים, תקופה שמרנית מאוד בארצות הברית. היה רצון להתרפק על שנות ה־50 כתקופה שמייצגת את החלום האמריקאי הטוב, תקופה שבה אבא הלך לעבודה, אמא הייתה אישה קטנה וצייתנית שמבשלת בבית ודואגת לילדים, והנערים מורחים גריז בשיער ומתעסקים בלהתחיל עם בנות ובמוזיקת רוקנרול".

"שנות ה־80 ציירו את הנוסטלגיה של שנות ה־50 כמשהו שרוצים לשאוף אליו. הסרט עושה זאת בצורה מוצלחת תוך שילוב בדיחות טובות, דרמה, אפקטים ודמיון. גם הדמות של מרטי מק’פליי בסרט היא דמות שמרנית. הוא לא נער מתבגר שבועט ומורד. לרוב סרטי מסע בזמן לא הצליחו, אבל פה זה עבד בצורה יפה".

זה לא יעבוד

כשהוא מגיע לעבר, מרטי מונע בטעות את הפגישה בין הוריו, ואז עליו להתערב במציאות שוב ולשדך בין אמו לאביו, תוך ניסיון נואש לחזור לשנת 1985 לפני שייתקע בעבר לנצח. בדרך הוא מגלה את כוחה של מוזיקת הרוקנרול ובעיקר את ההשפעה העצומה שיכולה להיות לאדם אחד על מהלך ההיסטוריה.

“השקענו הרבה מאוד זמן בתסריט, והיו רגעים שבוב גייל ואני נכנסנו לדכדוך, אבל ככל שהתקדמנו בכתיבה הבנו שיש לנו משהו", סיפר הבמאי זמקיס בעבר. “בהתחלה חשבנו שהחזרה של הנער בזמן תהיה דרך מכונת זמן שנמצאת במקרר, אבל חששנו שילדים שיצפו בסרט יתחילו לנעול את עצמם בתוך מקררים".

"אז בחרנו במכונית הדלוריאן, פשוט כי זו הייתה המכונית היחידה עם דלתות כנף נץ, והיא נראתה קצת כמו חללית – במיוחד למישהו משנות ה־50. הרגשנו שזו מכונת הזמן שלנו. בבסיס העלילה שלנו הייתה הגישה שרוב סרטי המסע בזמן גורסים שלא ניתן לשנות כלום, ואנחנו רצינו לבדוק את ההפך. ואם אפשר בסרט לשנות את העבר, אז מה יקרה, בהתאם, לעתיד?".

מכונית הדלוריאן
מכונית הדלוריאן | צילום: באדיבות yes

“קיבלנו יותר מ־40 סירובים להפיק את הסרט, ביניהם סירובים מ’סרטי קולומביה’ ודיסני. כולם אמרו שסרט על חזרה בזמן לא יעבוד", סיפר גייל. “השינוי הגיע ב־1984, כשיצא סרטו המצליח של זמקיס ‘בעקבות האוצר הרומנטי’. זה גרם לחברות ההפקה לשנות את דעתן. בשלב מסוים פנינו אל סטיבן ספילברג, שאיתו עבדנו על כמה סרטים מצליחים, והוא התאהב בתסריט והחליט להפיק את הסרט בחברת ההפקה שלו ‘אמבלין אנטרטיינמנט’".

“כשקיבלתי את התפקיד של מרטי, לא יכולתי להאמין שזה קורה לי. זה היה מעבר לכל מה שחלמתי – תפקיד מרכזי בסרט שכולם ידברו עליו", סיפר מייקל ג’יי פוקס בריאיון.

“צילמתי מ־10 בבוקר עד 6 בערב את ‘קשרי משפחה’, ומשם ישר קפצתי לצילומים של ‘בחזרה לעתיד’ מ־6:30 לפנות ערב עד 3 לפנות בוקר, וחוזר חלילה. הייתי מותש, אבל זה לא עניין אותי. הסרט הזה שינה את החיים שלי והפך אותי מכוכב טלוויזיה לכוכב קולנוע. כל הדלתות נפתחו בפניי אחרי כן".

בחזרה לעתיד 1
בחזרה לעתיד 1 | צילום: באדיבות yes

“לא הייתי בטוח שזה הסרט שמתאים לי, או שזה יהיה סרט גדול. אבל משהו בסיפור הזה נתן הרגשה מיוחדת. חשבתי שהדמות של דוק תהיה מוגזמת מדי, או קריקטורית, ופחדתי שהקהל לא יתחבר אליה, אבל בסופו של דבר חבר טוב שלי שכנע אותי ללכת על זה. ואני שמח שעשיתי את זה. לקחתי השראה לדמות מאלברט איינשטיין, במיוחד בשיער הפרוע ובאישיות הבלתי צפויה. רציתי שדוק יהיה חכם, אבל גם קצת משוגע".

שליטת האדם בגורלו

צילומי “בחזרה לעתיד" החלו ב־15 בינואר 1985 ונערכו בעיקר באולפני יוניברסל בקליפורניה, בשילוב צילומי חוץ במקומות כמו בית הספר ויטייר והכנסייה המתודיסטית בהוליווד. הצילומים הסתיימו ב־20 באפריל.

עם צאתו זכה “בחזרה לעתיד" להצלחה מיידית, והיה שובר הקופות הגדול ביותר באותה השנה, עם רווחים של 388 מיליון דולר. הוא גם היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, וזכה בפרס האוסקר על עריכת הקול הטובה ביותר. “לא דמיינתי שזה יהיה סרט כזה עצום. הוא נעשה הדבר הכי גדול בעולם", אמר ג’יי פוקס בטקס פרסי האוסקר. “זה לא סתם עוד סרט. זה קול נעורים חוצה דורות".

“אני חושב שסוד ההצלחה הוא האנושיות של הסיפור, הרגע הזה שכל אדם קולט שגם ההורים שלו היו פעם ילדים", ניסה גייל להסביר. “יש פה גם מסר אופטימי, שלכל אחד יש שליטה מסוימת על הגורל שלו".

הצלחת הסרט הובילה לשני סרטי המשך, “בחזרה לעתיד 2" (1989) ו"בחזרה לעתיד 3" (1990). אף ששניהם זכו להצלחה רבה, הם לא שחזרו את זו של הסרט המקורי. “סרטי ההמשך היו מאומצים מדי, והעלילה בהם הייתה מורכבת מדי", מסביר רון פוגל. “והסרט השלישי, שבו מרטי והדוק חוזרים למערב הפרוע, היה מאוד מקרטע. ‘בחזרה לעתיד’ הראשון היה מושלם, משהו שקורה פעם בחיים".

באוקטובר 2022 השתתפו מייקל ג’יי פוקס, שמתמודד שנים עם מחלת הפרקינסון, וכריסטופר לויד בפאנל מיוחד על הסרט. לויד אמר שם: “הייתה בינינו כימיה מהרגע שנפגשנו, וזה קשר שהולך עם שנינו לנצח, בדיוק כמו הדוק ומרטי".

תגיות:
ג'וני דפ
/
סטיבן ספילברג
/
בחזרה לעתיד
/
מייקל ג'יי פוקס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף