אתמול התקיים אירוע הפתיחה לכנס "אנימקס" השנתי של סינמטק תל אביב, בפעם ה-25! בכל שנה, סינמטק תל אביב מקיים אירועים לקידום קומיקס, אנימציה וקריקטורות, תוך קידום יוצרים מקומיים ויצירות מקוריות. מאתמול ועד יום שבת, 9.8.25, יתקיימו במקום מפגשים, הרצאות, הקרנות סרטים ושוק בו אומנים יכולים למכור את יצירותיהם במסדרונות הסינמטק, איפה שהמזגן מאפשר הסתובבות איטית ונעימה, באופן ישיר לצרכנים.
בטקס הפתיחה חולק פרס "יקיר הפסטיבל" לאנימטורים והיוצרים גלי וניר, על תרומתם רבת השנים לאנימציה בישראל. בנאום התודה הקצר שלה, סיפרה גלי אדלבאום שהיא היתה ב"אנימקס" הראשון, כשהיתה סטודנטית, ועכשיו היא באולם עם הבנות שלה, זוכה לכבוד שלא ציפתה לפני 25 שנים.
אורח הכבוד השני היה שגריר יפן בישראל, מר אראי יוסוקה, שעזר לסינמטק להשיג עותק מחודש של הסרט "אקירה", משנת 1988. הסרט הזה היה סרט האנימה הראשון שפרץ את גבולות יפן והביא את בשורת האנימה לעולם כולו. הסרט מספר על עולם עתידני שעלילתו מתרחשת בשנת 2019, 31 שנים אחרי שפצצת אטום נוספת מחקה חלקים נרחבים מטוקיו.
העיר נשלטת על ידי כנופיות אופנועים, חיילים שמייצגים משטר אימפריאלי אלים, והיא טובעת בפשע, חורבן וייאוש. בתוך כל זה מתגלים ילדים (שנראים מבוגרים) עם יכולות טלפתיות, ראיית העתיד, טלקינזיס ועוד יכולות לא ברורות. טטסואו, בחור שנמצא בתחתית ההיררכיה של אחת מהכנופיות האלה, נחשף למשהו שמעניק לו כוחות שהוא לא מבין.
הסרט מלווה את המסע שלו להבנת השינוי, תוך שהוא גם שואף לנצל את היכולות שלו לפצות על שנים של התעללות ותחושת נחיתות, מה שמוביל אותו למסלול "הנבל" ולא "הגיבור". כל זה על רקע מאבקים פוליטיים וחברתיים בחברה שמתקשה להשתחרר מהטראומה שנפלה עליה במלחמת העולם השנייה.
מה שמאפיין את הסרט הזה, הוא האלימות הגרפית הבוטה, שלא הייתה מקובלת במערב בתקופה שבה הסרט הזה יצא. מאז האמריקאים למדו, העתיקו ומיחזרו הרבה ממה ש"אקירה" מציג, אבל בלי "אקירה" לא היו לנו "המטריקס", "אלטרד קרבון", "כרוניקה" ואחרים.
באתר סינמטק תל אביב תוכלו למצוא לוח הקרנות, סדנאות יצירה והרצאות שיכולים להתאים לכל גיל ולכל אחד. רק מצער שהאירוע הזה מסתיים כל כך מהר. אל תפספסו.
התרעות פיקוד העורף