העלילה מתרחשת אחרי הסרטים הקודמים, בעולם שבו הדינוזאורים התמעטו ונאלצו להגר מרוב שטחי כדור הארץ, גם בגלל שינויי האקלים וגם כי לבני האדם פשוט נמאס מהם. האחרונים מביניהם חיים באזורים מרוחקים, מבודדים וטרופיים. גיבורינו יוצאים במשלחת כדי לאתר אותם, בתקווה לקחת מהם דגימות שיעזרו לפתח תרופות חדשניות ומצילות חיים. במפגש עימם מתחוור שחלקם הם תולדה של ניסויים מדעיים כושלים, מה שהפך אותם למוטציות מפלצתיות. מכאן והלאה, לא תתקשו לנחש מה קורה.
בניגוד לכמה בלוקבסטרים אחרים מהזמן האחרון, "עולם היורה: חיים חדשים" לפחות מהנה לצפייה: קוהרנטי, עשוי היטב, לא מעיק ולא מזיק, וגם לא נמרח יתר על המידה. יש בו גם קצת ערך מדעי: נכון, זו זואולוגיה ופלאונטולוגיה בגרוש, אבל גם זה משהו. הנה, עובדה שאני זוכר ממנו את הציטוט על המינים שנכחדו. אולי לא תצאו ממנו עם דוקטורט במדעי הדינוזאורים, אבל חוויית הצפייה בו היא לא טפשת מוחלטת.
אוליבר מנהל רומן קצר של קיץ עם אליו, שמשאיר בו הרבה זיכרונות כואבים, אבל גם מאפשר לנער להשלים עם זהותו המינית ועם זהותו היהודית, וכל זה מוביל לחגיגות החנוכה הכי יפות שנראו על המסך, ונוגעות בנימי הלב גם אחרי פסח.
התרעות פיקוד העורף