כשברמן מתמוגג מכך שבית הקולנוע הומה אדם, זה לא רק מתוך אינטרס אישי רגעי - אלא מדם ליבו. המסך הגדול הוא אהבת חייו, עוד מהימים שלקח חלק ב"חמורטק", מועדון הקולנוע האגדי של הסטודנטים בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שהקרין פניני אינדי אמריקאיות ומותחני אימה קוריאניים בימים שבהם היו נגישים הרבה פחות. בחשבון הלטרבוקס שלו תמצאו עדכונים שוטפים על סרטי פולחן הולנדיים שבהם צפה מחדש, וכשהוא עושה סרט ישראלי כמו "ליגה של גדולים", הוא יונק בו מהמורשת של הקולנוע ההוליוודי שקדם לו.
לפני כ-20 ומשהו שנה, כסטודנט לתואר שני, התחרה ברמן בפסטיבל קאן עם סרט קצר בשם "גם ילדים התחילו קטנים". הוא הרחיב אותו לסרט ארוך בשם "מדינת הגמדים", שעלה אצלנו בשלהי העשור הקודם. אלה היו יצירות אלגוריות וסינמטקיות על כאוס ועל מלחמה. "ליגה של גדולים" הוא סרט מסחרי, ז'אנרי ומשפחתי הרבה יותר, המזכיר להיטים אמריקאיים כמו "אלופים על הקרח".
התרעות פיקוד העורף