לאחר ששבר פיסת עץ מסתורית שלפי האמונה מגשימה משאלה אחת, צעיר המאוהב בחברתו לעבודה זוכה סוף סוף במה שתמיד רצה. אך במהרה הוא מגלה שלכל משאלה יש מחיר, ושאהבה יכולה להפוך לאובססיה מפחידה למדי.
הנרטיב המפותל של בארקר מלא ברגעים בדיוק כאלו. רגעים שבהם הקהל המנוסה משוכנע שהוא יודע בדיוק לאן העלילה הולכת, רק כדי לגלות שבארקר לוקח אותה לכיוון אחר לחלוטין. אפל ואכזרי יותר. היכולת שלו להקדים את הציפיות, להפתיע פעם אחר פעם ולמתוח את גבולות הסיפור לכל אורכו, מוכיחה שמדובר ביוצר שיודע לשלוט בקהל שלו ביד בוטחת.
מעבר לבארקר עצמו, אחת ההפתעות הגדולות של הסרט היא צוות השחקנים, שעושה עבודה מצוינת. מי שבולטת במיוחד היא אינדי נבארטי, שכבר כעת נדמה כי עתידה בהוליווד מובטח. נבארטי, המגלמת את ניקי, צעירה שהופכת בהדרגה לדמות אובססיבית ומטרידה, מספקת הופעה מגוונת, פיזית וכריזמטית שכובשת את לב הצופים. זוהי הופעה שמאפשרת לרחם עליה, לפחד ממנה ולרצות לתמוך בה בעת ובעונה אחת. אותו פרצוף מתוק ומלאכי מתחלף בן רגע במבט שיכול להעניק לצופים סיוטים.
אך מעבר לייחודיות של עולם הסרט עצמו, פיסת העץ המגשימה משאלות, ה-"One Wish Willow", הנמכרת בחנויות שונות ברחבי אמריקה של "אובססיה", פותחת את הדלת למגוון רחב של סרטים, סדרות וסיפורים נוספים. בכולם ניצבים בני אדם שונים הנופלים קורבן להבטחותיה המפתות.
בדומה לג'יני המפורסם ושלוש המשאלות, גם כאן המשאלה אינה מתגשמת בדיוק כפי שהדמויות מקוות. היא חושפת את הצדדים האפלים, האנוכיים והיצריים ביותר שלהן, ובכך ממשיכה מסורת ארוכה של אגדות ונרטיבים העוסקים במחירן של תשוקה וחמדנות.
אז כפי שלספילברג היה את הכריש של "מלתעות", ללוקאס את "מלחמת הכוכבים" ולקופולה את "הסנדק", ייתכן שלקארי בארקר תהיה פיסת העץ המסתורית של "אובססיה". מוקדם עדיין לדעת לאן הקריירה שלו תתפתח, אך סרט הבכורה שלו מוכיח שגם בעידן של רימייקים וסרטי המשך, עדיין יש מקום לרעיונות מקוריים ולקולות חדשים. אם זה הכיוון שאליו צועד דור היוצרים הבא, קשה שלא להיות אופטימיים לגבי עתידו של הקולנוע.
התרעות פיקוד העורף