עלילת "שושבינה" עוקבת אחר אלונה (שליטא כץ) שנמצאת בעיצומה של מסיבת הרווקות שלה, כשהיא בהיריון מתקדם. אלונה עומלת קשה על מנת להציג חזות מאושרת ושלמה עם החלטותיה, אלא שחברתה הטובה רותם (שירה נאור) חווה התקף חרדה שמדרדר את הערב החגיגי. כשברגע של כנות רותם מטיחה בה שהחתונה היא טעות, העימות המתלקח מאלץ את הכלה, את רותם ואת שאר המשתתפות להתמודד עם הדינמיקה המורכבת והנפיצה שנוצרה בחדר.
מי מאיתנו לא נתקלה בסיטואציה שבה שתי דמויות דומיננטיות תופסות את המרחב ומייצרות קרב דעות שמפגיש פחדים, כעסים, משקעי עבר וביקורת נוקבת? למי שהסיטואציה לא נשמעת מוכרת מהחיים, מוזמן לפתוח טלוויזיה ולצפות בתוכנית ריאליטי ממוצעת או בפאנל חדשות. התפיסה החברתית הרווחת, המצוירת לעיתים קרובות כמערכת יחסים נשית קנאית ומסוכסכת, יצרה לא מעט סטראוטיפים ופערים במקומות עבודה ובמפגשים חברתיים.
אלא שבסרטה של שליטא כץ, העימות הזה מספר סיפור אחר לגמרי, הוא חושף אינטימיות עמוקה ומערכת יחסים קרובה ומורכבת מאין כמוה. כפי שאמרה שירה נאור בשיחה שנערכה לאחר ההקרנה: "בסוף, החברות הטובות שלך הן בן הזוג האמיתי שלך. איתן את מדברת שעות, מתייעצת ומתווכחת".
שליטא כץ בחרה בחוכמה לכתוב (כבר לפני שמונה שנים) את התפקידים בסרט עבור חברותיה הקרובות במציאות. היא לקחה את "עקב האכילס" של כל אחת מהן, והקצינה אותו לכדי דמויות על סטרואידים. התוצאה היא "שושבינה" סרט שלא תמיד קל לצפייה. מצד אחד הוא מעורר המון צחוק (לעיתים ממבוכה או מזיהוי עצמי חריף), ומצד שני הוא מכאיב ומעציב. קשה לראות כיצד חברות קרובות פוגעות זו בזו באמצעות מניפולציות ומטיחות אמיתות מרות, אך זוהי בדיוק העוצמה של הסרט - הוא מגיע לעומקים פסיכולוגיים חשופים.
מנגד, המורכבות הרגשית בסרט מכבידה. הכעס המבעבע והצורך הנואש להישמע, אל מול חוסר ההקשבה, מייצרים תזכורת חריפה לחשיבות החמלה בינינו. הסרט כולו רווי בתחושת "אילו רק היא הייתה...", אך הוא מזכיר לנו שאף אחת לא בוחרת באיזה מצב רוח לקום בבוקר. אם נלמד לחזק את מערכות היחסים הקרובות שלנו ולנטרל קנאה או טינה, נמצא מקום בטוח של קבלה.
לא מן הנמנע שהסרט הוצג דווקא ב"בית חנה" - מקום של תנועה ויצירה, הגרסה העירונית והעדכנית של המתנ"ס השכונתי, המחבר בין גוף, תרבות וקהילה. שליטא כץ עשתה מחווה אדירה לעולם הנשי כאשר אספה מקבץ של נשים מוכשרות בכל תחומי העשייה הקולנועית, כדי לעמול על היצירה המופלאה הזו. "שושבינה" הוא אולי לא ה"צ'יפס" הקליל שהובטח, אבל הוא בהחלט מנה קולנועית מעוררת מחשבה שמשאירה טעם של עוד.
התרעות פיקוד העורף