כשאני מנסה לשים את האצבע על הרגע שזה קרה, עולה תחקיר מעמיק שפורסם ב"ניו יורק טיימס" בשנת 2017 שחשף את קיומה של תוכנית סודית בפנטגון לחקר ה-UAP ("תופעות אוויריות בלתי מזוהות"). זה המשיך בסרטונים של חיל הים שדלפו ואז אושרו, בתיעודים נראים עצמים בלי כנפיים, בלי מנוע גלוי לעין, שזזים בצורות ומהירויות שאי אפשר להסביר. ב-2021 כבר נחת הדוח הרשמי: מתוך 144 מקרים שנבדקו, רק אחד זוהה כ"בלון". השאר נשארו תלויים באוויר, תרתי משמע.
הקרנבל רק הלך והתעצם כשהגיעו השימועים בקונגרס. טייסים לשעבר ואנשי מודיעין התייצבו מול המצלמות והעידו על תופעות שחזרו שוב ושוב. ואז בכיר לשעבר בארגון ממשלתי די סודי, חרך את הרשת כשטען כי קיימות תוכניות ממשלתיות סודיות המחזיקות שרידים, וחומרים ביולוגיים לא אנושיים. לא הוצגו ראיות פיזיות מאומתות.
ואם חוזרים לכתבה מ-2017 ששינתה את השיח הציבורי בהקשר של חייזרים, אצל ספילברג היא הציתה מחדש את הדמיון של קולנוען שנדמה היה שכבר אמר את כל מה שיש לו להגיד על החלל והכוכבים. ברגע שסיים לקרוא את התחקיר, הוא עקב אחרי הסיפור וכל העדויות במשך 5 שנים, נתן למציאות לתת לו מספיק בשר לרעיון ואז בשלב מסוים הרגיש את הדחף הישן מתעורר.