על אף שמדובר בבני דודים, סופרמן וסופרגירל שונים מאוד במהותם, בחוויית ילדותם ובייצוג שהם מביאים למסך. הראשון הגיע לכדור הארץ כתינוק, גדל בחווה אצל משפחה אוהבת והפך לגיבור האולטימטיבי - כזה שרואה בכדור הארץ את ביתו היחיד.
אם סופרמן הוא גיבור לאומי אמריקאי כמעט מיתולוגי, סופרגירל מגלמת חוויה מורכבת יותר - של מהגרת, פליטה ואישה שנאלצת לבנות לעצמה בית חדש מבלי להשתחרר מהישן.
השינוי המשמעותי ביותר נוגע למערכת היחסים בינה לבין קלארק. כאן קארה נולדת שמונה שנים אחרי בן דודה, ולכן היא אינה הדמות המבוגרת שמוכרת מגרסאות אחרות, אלא דווקא הצעירה מבין השניים. הבחירה הזו משנה לחלוטין את מערכת היחסים ביניהם: קלארק כבר אינו רק בן דוד בעל כוחות על, אלא דמות בוגרת, כמעט הורית, שמנסה לעזור לה. קארה, לעומתו, אינה גיבורה מלידה אלא גיבורה בעל כורחה - ודווקא משום כך, כשהיא בוחרת לעשות את הדבר הנכון, הבחירה הזו מרגישה אמיתית הרבה יותר.
השפה הקולנועית של הסרט ממשיכה את הקו שהציג ג'יימס גאן ב"סופרמן", אך אינה מעתיקה אותו. ההומור, המוזיקה הפופולרית, סצנות האקשן והקריצות הקומיות מחברים אותו באופן טבעי ליקום החדש של DC, בעוד שהצילום המחוספס, פלטת הצבעים בגוני האדמה, האווירה הקשוחה והציניות שמלווה את קארה מעניקים לסרט זהות ייחודית משלו.
לאחר אינספור סרטי גיבורי על, הסרט הזה מצליח להעניק ייצוג נדיר של אישה צעירה שמותר לה להיות הכל בבת אחת - חזקה ופגיעה, צינית ואדיבה, מרדנית ואכפתית. דווקא המורכבות הזו היא שהופכת את קארה לאחת מגיבורות-העל האנושיות והמשכנעות שנראו בשנים האחרונות.
גם אם נדמה ש"סופרגירל" עובר מעט מתחת לרדאר, או זוכה לביקורות מסויגות, אל תמהרו לוותר עליו. בעולם שמוצף בתוכן שמתחלף במהירות, הוא מזכיר שגם אחרי עשרות סרטי גיבורי על, עדיין אפשר לספר סיפור מקורי, מרגש ומורכב על אישה צעירה שמנסה למצוא את מקומה בעולם. או במילים אחרות - אל תפספסו את "סופרגירל" על המסך הגדול.