קייזה מספר כי בשלב מסוים, המפיקים הציעו לו לא רק ללהק שחקנים איטלקים לכל התפקידים, אלא להעביר את העלילה לאיטליה כדי להקל את גיוס הכספים: "הם אמרו לי, במקום מתיישבים יהודים בארץ ישראל, תעשה אותם מהגרים איטלקים באמריקה או משהו כזה, מה כבר ההבדל? ובכן, ההבדל עצום. כשאתה מסתכל על תמונות ישנות מקיבוצים וכדומה, אתה רואה שהנשים נהנו משוויון מוחלט. הן עבדו ותרמו ונשאו בנטל. האיטלקיות באותה תקופה נשארו במטבח, אז איך אפשר להשוות? התחקיר על ההתיישבות היהודית היה מרתק. חשבנו שהיא נבעה בעיקר מסיבות דתיות, אבל אז הבנו שרוב המתיישבים היו סוציאליסטים, משכילים וחילונים, והמטרה מבחינתם לא הייתה רק לעבור למקום חדש, אלא גם לבנות חברה חדשה. זה היה סוג של ניסוי חברתי".
"צ'ימינו היה איש פרוע. הוא החליט הכל ברגע האחרון וצילם סצינות של יריות ברחובות", הוא נזכר. "אנשי ההפקה לא היו מרוצים, וגם המשטרה לא. מג'רמוש למדתי עד כמה חשוב לעשות חזרות עם השחקנים לפני הצילומים עצמם. בזכותו אני יודע איך להגיע לסט רגוע, כשכולם יודעים מה הולך לקרות ומה צריך לעשות. זה מאפשר אלתורים, כי המסגרת כל כך טובה ובטוחה שיש בתוכה מקום לגמישות".
התרעות פיקוד העורף