סיבת המוות העיקרית של השחקן טים קארי הייתה מחלת לב כלילית, כך דיווח מגזין People היום (רביעי), בהתבסס על מסמכים של מחלקת בריאות הציבור של מחוז לוס אנג'לס. מצבים רפואיים נוספים שתרמו למותו היו היסטוריה של שבץ מוחי וסרטן כליה.
כיצד השפיע השבץ של טים קארי על הקריירה שלו
בשנים שקדמו למותו דיבר קארי בגלוי על בעיותיו הבריאותיות. בשנת 2025 סיפר למעריציו כי הוא עדיין מתמודד עם קשיי ניידות בעקבות שבץ מוחי שעבר בשנת 2012.
"אני עדיין לא מסוגל ללכת, ולכן אני יושב בכיסא המטופש הזה, וזה מאוד מגביל", אמר באירוע שנערך במוזיאון האקדמיה לקולנוע בלוס אנג'לס. "אז אני לא אשיר ולא ארקוד בזמן הקרוב. עדיין יש לי בעיות אמיתיות עם הרגל השמאלית".
השחקן עבד פחות בשנים שלאחר השבץ, אך חזר למסך למה שהפך לתפקידו הקולנועי האחרון, על פי IMDb, בסרט האימה "Stream" משנת 2024.
"למרות שהיה מוכר בזכות הדמויות הייחודיות, הססגוניות והראוותניות שגילם ובהופעות הבמה הצבעוניות שלו, המורשת הגדולה ביותר שלו עבור מי שהכירו אותו הייתה מוחו הסקרן ורחב האופקים ולבו הנדיב והעדין, שנותרו פתוחים ומלאי ציפייה עד נשימתו האחרונה", נמסר מטעם נציגו.
הסרטים וסדרות הטלוויזיה של טים קארי חצו ז'אנרים
לקארי הייתה קריירה מצליחה במיוחד, שהמריאה עם תפקיד הפריצה שלו ב"מופע הקולנוע של רוקי" בשנת 1975. הסרט הפך ל"תופעה", וגילום דמותו של ד"ר פרנק-אן-פורטר על ידי קארי זכה להכרה כ"אחד הביצועים האיקוניים ביותר בתולדות קולנוע הקאלט", אמר כץ.
"היה קל מאוד לשחקן להיכנס למשבצת אחת בעקבות תפקיד כל כך ייחודי. קארי לא עשה זאת", המשיך כץ. "לאורך חייו הוא סירב להיכנס לתבנית או להיות מוגבל בציפיות של אחרים. במשך חמישה עשורים הוא נע בחופשיות בין קומדיה, אימה, דרמה ומוזיקה, והסב הנאה לעצמו ולצבא המעריצים שלו באמצעות אינספור הדמויות הדינמיות שגילם".
לאחר שהתפרסם בשנות ה-70, קארי, שנולד בגרפנהול שבצ'שייר, אנגליה, הפך לשם מוכר הן על הבמה והן על המסך. בשנת 1981 הוא היה מועמד לפרס טוני על גילום וולפגנג אמדאוס מוצרט בהפקת ברודוויי של "אמדאוס". בשנה שלאחר מכן גילם את רוסטר לצד קרול ברנט, שגילמה את מיס האניגן, בעיבוד הקולנועי ל"אנני".
בין תפקידיו הבולטים הנוספים: המשרת וודסוורת' בסרט "רמז מסתורי" מ-1985, הליצן פניווייז בגרסת 1990 של "זה", ד"ר ת'ורנטון פול בקומדיה "אוסקר" מ-1991, מר הקטור, הקונסיירז' החשדן של מלון פלאזה, בקלאסיקה "שכחו אותי בבית 2: אבוד בניו יורק" משנת 1992, הפיראט לונג ג'ון סילבר במחזמר "אי המטמון של החבובות" מ-1996, וגומז אדמס ב"המפגש המשפחתי של משפחת אדמס" משנת 1998.
בשנת 1991 זכה קארי בפרס אמי בשעות היום בקטגוריית השחקן המצטיין בסדרת ילדים, לאחר שדיבב את קפטן הוק בסדרת האנימציה "פיטר פן והפיראטים". קארי המשיך גם להופיע בתיאטרון וזכה בשתי מועמדויות נוספות לפרס טוני על הופעותיו ב"My Favorite Year" בשנת 1993 וב"ספאמלוט" בשנת 2005.
"מעטים השחקנים שיכולים לטעון שהותירו כל כך הרבה חותמות שונות על התרבות הפופולרית. ולמרות שסבל משבץ מוחי קשה בשנת 2012, הוא המשיך להוסיף הישגים לקריירה שלו כאמן, ולאחרונה גם כסופר", הוסיף כץ.
התרעות פיקוד העורף