שמו של הסרט הוא ראשי תיבות של המונח הצבאי נז"א - "נזק אגבי". הוא נשען על תחקירים שפורסמו בשנים האחרונות בין היתר באתר "שיחה מקומית", במגזין 972+ ובעיתון הבריטי "הגרדיאן", ומבקש להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות ובמערכות הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במהלך הלחימה.
בלב הסרט ניצבים ראיונות עם 24 מוסרי עדות. הם צולמו ברובם בשעות הלילה ובתנאי חשכה, באופן שמאפשר לשמור על אנונימיות המרואיינים. הסרט אינו חושף את זהותם, ובמקום זאת מנסה לבנות תמונה של האופן שבו, לטענת היוצרים והמרואיינים, התקבלו החלטות הנוגעות לתקיפות ולפגיעה אפשרית באזרחים.
עוד טענו היוצרים: "המסקנה שאנחנו הסקנו מהעדויות הרבות היא ברורה - ההרג ההמוני של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית בעזה היה מעשה מערכתי מכוון, מחושב, וידוע מראש".
אחד האלמנטים הבולטים ב-"NAZA" הוא הניסיון להמחיש באופן פשוט דווקא את המערכות הטכנולוגיות שעליהן מדברים המרואיינים. החיילים והקצינים מתבקשים לצייר ביד, בעט על נייר, תרשימים של המערכות והיישומים שבהם השתמשו. היוצרים אומרים כי הפער בין אמצעי התיעוד לבין מערכות המעקב והתקיפה המתקדמות הפך לחלק מרכזי בשפה החזותית של הסרט.
לדבריהם, הבחירה לצלם את הראיונות בלילה נבעה גם משיקולי אנונימיות וגם מתפיסה קולנועית. "אנשים אומרים דברים בחושך שלא היו אומרים באור יום", הסבירו.
התרעות פיקוד העורף