"סימנתי את עצמי כשחקנית איכות בארץ": מור דימרי לא מתכוונת לעצור

מור דימרי לא סובלת ממחסור בביטחון עצמי, ובצדק. בגיל 28, אחרי שנה שבה כיכבה בסרט "עצמאות", שגרף 10 פרסי אופיר, קטפה מועמדות אישית לפרס והופיעה גם בסדרה "המתמחה", היא כבר מרשה לעצמה להצהיר שסימנה את מקומה כשחקנית איכות בתעשייה המקומית. אלא שבין טקסי הפרסים, השמלות והמחמאות, המציאות קצת פחות הוליוודית. גם כשהטלפון מצלצל עם הצעות עבודה והקהל מזהה אותה ברחוב, החשבונות ממשיכים להגיע, והמקצוע שבחרה עדיין דורש ממנה להמציא את עצמה מחדש. ובכל זאת, מי שחושב שזו שנת הפריצה הגדולה שלה, כנראה לא מכיר את התוכניות שלה. מבחינת דימרי, זו רק ההתחלה. למי שעוד לא ראה את "עצמאות", איך היית מתארת את הסרט?"זו יצירה מפעימה שזכיתי להיות חלק ממנה. סיפור שהוא כל כך ספציפי על משפחה בשנות ה-80, אבל הוא גם מאוד אוניברסלי. כל אדם שפוגש את הסרט, פוגש גם את עצמו. הכול שם כל כך מדויק, וזה סיפור אנושי, סיפור על יחסים סוף-סוף, שהוא לא שוב במיקרוקוסמוס המוכר והידוע כאן בארץ. יש פה באמת הצצה למשפחה ולנפשות, וזה סרט מדהים. כל מה שאני אומר פה לא יכול להתקרב לחוויה". הסרט עוסק במשפחה שסוד אחד מטלטל את עולמה. היה משהו במערכות היחסים המשפחתיות שהרגיש לך מוכר מהחיים שלך?"אני חושבת שתמיד אפשר למצוא משהו שהוא מוכר. כבני אדם אנחנו עוברים בכל הצירים, בכל החוויות, וכל הסיפורים הם תמיד על אהבה, על שנאה, על מוות, על הולדה, על נקמה, על געגוע, על תשוקה. אז כל אחד יכול למצוא בכל סיפור את עצמו". "עצמאות" גרף עשרה פרסי אופיר מתוך 16 מועמדויות, שיא של כל הזמנים, ונבחר לייצג את ישראל באוסקר. באיזה שלב הבנתם שאתם לא עובדים על עוד סרט, אלא על משהו שעשוי לעשות היסטוריה?"כבר בצילומים היה בי משהו שידע שאני עושה כאן משהו גדול. הייתה אווירה של קודש בתוך הצילומים, חרדת קודש כזאת, והרגשנו שאנחנו עושים משהו שהוא גדול מהחיים, עוד אז. וכשצפיתי בסרט פעם ראשונה, בהקרנה פרטית רק לקאסט, היו לי זרמים בכל הגוף במשך כל הסרט. זאת הייתה חוויה חד פעמית. שם ידעתי שהסרט הזה יהיה נכס צאן ברזל כאן, ולא עוד סרט ישראלי שנופל בין הכיסאות. הוא יהיה קאלט". לצד ההצלחה הגדולה, הסרט ספג גם ביקורות פחות נלהבות. עד כמה את נותנת מקום לביקורת, במיוחד כשמדובר ביצירה שאת כל כך מאמינה בה?"זה לא מעניין אותי. הדעה הרווחת היא שהסרט מעולה. הוא באמת מעולה, לא בגלל שאומרים שהוא מעולה, אני יודעת שהוא מעולה. אז תמיד יהיו כל מיני דעות, אבל זה לא משהו שהוא מזיז". גם את עצמך קיבלת מועמדות לפרס אופיר על תפקידך בסרט. למי התקשרת ראשון כשגילית על המועמדות?"התקשרתי לחברה הכי טובה שלי, לירדן, ומאוד התרגשנו יחד. עצם המועמדות זה סימן דרך מרגש וזו רק ההתחלה, אז שווה להפסיד לתיקי דיין בפעם הראשונה. אם כבר להפסיד למישהי, זה לתיקי דיין". את מרגישה שהמועמדות לפרס אופיר שינתה את המעמד שלך בתעשייה, או שבסופו של דבר כל אודישן הוא עדיין התחלה מאפס?"את תמיד חוזרת באיזשהו מקום לנקודת האפס, כשאת אמורה לעשות אודישן. אבל אני לא הולכת לאודישנים כדי להוכיח את עצמי, אני הולכת כדי להציע הצעת עבודה. כמובן שמאז הסרט, אני יכולה לומר שמשהו השתנה ביחס אליי, לא משהו קיצוני, אלא איזושהי התהוות של הדרך שלי שאני עושה. אני עוד צעירה, אני רק בת 28, אבל אני יכולה לומר שסימנתי את עצמי כשחקנית איכות בארץ". יש פער לא קטן בין הזוהר של טקס פרסי אופיר לבין המציאות של שחקנית בישראל. איך נראה היום שאחרי הטקס, כשהשמלות חוזרות לארון והחיים חוזרים למסלולם?"כמו כל יום, בסוף הראש יכול להיות בעננים, אבל הרגליים תמיד על הקרקע. ממשיכים בכל הכוח. אני מאוד דוגלת בלהמשיך ללמוד, להתפתח. אנחנו רק בישראל, אנחנו לא באמריקה, זה מאוד שונה. אין כאן תקציבים. זה לא החלום האמריקאי, ויש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. כמובן שזה מרגש וכיף להיות לרגע, לערב אחד באיזשהו חלום, חלומות באספמיה, מה שנקרא, אבל היום-יום הוא היום הרגיל. עולם כמנהגו נוהג". במקביל ל"עצמאות", ראינו אותך גם בסדרה "המתמחה" בתפקיד תותי, דמות צבעונית וסוערת במיוחד. מה משך אותך דווקא אליה?"היא הביאה איזשהו טמפרמנט יותר קומי, כי היא הייתה מאוד בנרב כל הזמן. היא לא הייתה רגועה, היא דמות דרמטית כמובן, אבל היא צבועה בכל כך הרבה צבעים, שזה היה תענוג לשחק את תותי. בכלל, מאחלת לעצמי תפקידים כאלו שאפשר להשתגע איתם, ונשים מהשוליים שהן בועטות וקיצוניות רדיקליות כאלה, שזה בעיניי כל הכיף". מבחוץ נראה ש-2026 היא לגמרי השנה שלך. את מרגישה שזו הפריצה הגדולה שחיכית לה, או שהשיא עוד לפנייך?"עוד חזון למועד. זו לא הפריצה הגדולה בעיניי, אבל זו איזושהי התקדמות מאוד משמעותית, והיד נטויה". ובינתיים, כבר מזהים אותך ברחוב?"זה קורה כל הזמן, וזה מרגש אותי, זה כיף לי, זה נעים. בשמחה רבה". מבחוץ רואים את הפרסים, השטיחים האדומים וההצלחה, אבל מה פחות רואים? מה המחיר שאת משלמת בדרך לשם?"יש איזשהו מאמץ אינסופי לשרוד כלכלית ולעבוד וליצור איזושהי שגרה, כי המקצוע הזה הוא מטלטל והוא לא יציב, עם כמה שהוא מדהים והוא מדהים. זה כל הזמן לחשוב איך אני ממציאה את עצמי מחדש ואיך אני משנה צורה. אני גם מלמדת משחק, משחק מול מצלמה, זה כל הזמן לחשוב איך אני מביאה את עצמי בצורה אחרת, ועדיין נשארת במקצוע שלי, בתוך האומנות". אחרי שנה מוצלחת כל כך, יש משהו שחשבת שההצלחה תפתור בחיים שלך, וגילית שגם פרסים והכרה מקצועית לא בהכרח משנים?"אני יודעת שהן ייפתרו, וזה עניין של זמן, אבל בין פרויקט לפרויקט יש את החיים, וצריך ליצור את השגרת יום ולהמשיך קדימה. אני קודם כל אדם יוצר לפני שאני שחקנית, אז אני חושבת איך אני מביאה את עצמי לידי ביטוי, כי אני לא יכולה לעשות משהו אחר שהוא לא המקצוע שלי. זה ממית, זה התחושה של מוות, שאת לא עושה משהו שאת אוהבת, וזה הייעוד שלי, זה מעבר ללשחק או להתמסחר, אני צריכה את זה". מה את חושבת שאנשים שמכירים אותך רק דרך המסך לא מבינים לגבייך? יש איזו תדמית שדבקה בך ורחוקה ממי שאת באמת?"הם מכירים אותי דרך דמויות, הם לא מכירים את מור לעומק. כל דמות מוציאה ממני איזה חלק בי שקיים, אחרת זאת לא הייתה אני בסוף. אבל אני בן אדם מאוד מפתיע, יש לי המון צדדים. חושבת שגם אנשים שמכירים אותי, לא באמת מכירים אותי עד הסוף. יש לי המון קצוות באישיות שלי, וכל אדם ברושם ראשוני שלו יכול לתפוס אותי אחרת לגמרי. יש אנשים שיכולים לראות אותי כאדם קשוח, ואני ממש לא. אני יכולה להיות קשוחה כמובן, אבל אני נשמה עדינה ורכה ורגישה". את מככבת ב"עצמאות", ובמובנים רבים נראה שהשנה האחרונה העניקה לך גם עצמאות מקצועית משלך. אבל מהי עצמאות אמיתית בעינייך?"לסמוך על עצמי. אני עצמאית בהרבה דברים, בהרבה מובנים, מגיל מאוד מאוד צעיר, אבל אני חושבת שהעצמאות האמיתית היא העצמאות הרגשית. להשתחרר מכבלי העבר ולהביא איזושהי גרסה מחודשת של עצמי, ולהגיד ׳בטל ומבוטל׳ לכל הדעות הקדומות והצרות שהצהרתי על עצמי בעבר, ולהתחיל מבראשית". אודישן שנכשל או דייט שנכשל?"דייט שנכשל ברמות". מה הדבר הכי לא זוהר בחיים שלך?"זה שאני עדיין יכולה לנסוע באוטובוסים, בתחבורה ציבורית". מה הדבר הכי מביך שחיפשת בגוגל?"שאלתי פעם אם כרוב עוזר לשדיים להירגע מכאב אחרי הנקה". ומה גילית?"שבאמת זה נכון. שיש לו יכולת ספיגה". איזה שקר קטן את מספרת הכי הרבה?"שאני מפורקת בכסף". תפקיד של נבלית או נסיכת דיסני?"נבלית". מה הדבר הכי לא סקסי שמישהו יכול לעשות בדייט?"להגיד לי לשלם על החשבון. קודם כל אל תהיה קמצן". מה הדבר הכי מוזר שיש לך בתיק כרגע?"אני לומדת אנגלית, אז יש לי ספרי לימוד בתוך התיק, באופן קבוע". ואחרונה, איזו כותרת היית רוצה לקרוא על עצמך בעוד חמש שנים?"שמור דימרי ניפצה עוד תקרת זכוכית בהוליווד. שאני כבר במקום אחר, אני בינלאומית ואני כובשת פסגות ויעדים בשפות שונות".