קיצור תולדות הקפיטליזם: "מפלצות הכסף" בעיקר מעייף

סרטה הרביעי של ג'ודי פוסטר כבמאית מתנהל במקצבים כבדים, ומצליח לעייף הרבה לפני נקודת השיא, שאמורה הייתה להתחולל רק לקראת סופו. היה עדיף להעלות אותו כמחזה

מאיר שניצר צילום: ללא
מתוך "מפלצות הכסף"
מתוך "מפלצות הכסף" | צילום: יח"צ

קפיטליזם, נוסח מקוצר: מצד ימין של הזירה הווינר, מצד שמאל הלוזר. הווינר, כלומר ג'ורג' קלוני, מעין מומחה לשוק ההון המגיש תוכנית יומית בטלוויזיה, שבה הוא מורה לצופים מה לקנות ובכמה דולרים. הלוזר, כלומר ג'ק אוקונל, הוא אותו האידיוט שמקשיב לווינר, לוקח ברצינות את עצותיו, רץ לאינטרנט, קונה מניות ומפסיד את שארית הונו ועתידו.

באחר צהריים אחד של פורענות, כאשר הווינר קלוני מגיש את בדרנות הכלכלה שלו, פורץ לאולפן השידור הלוזר אוקונל כשאקדח טעון בידו וחגורת נפץ בכליו. הוא מאיים לחסל את הכוכב אם זה לא יסביר לו מדוע ייעץ בשידור חי לרוץ ולרכוש את ניירות הערך של חברה פושטת רגל. מתפתחת אם כך סוג של התגוששות אלימה מול המצלמות, כשגם הימ"מ של ניו יורק בוחש ברקע, זומם להשתלט על זירת הפיגוע הזה.

ג'ודי פוסטר, כוכבת הקולנוע עם שני אוסקרים בארון הגביעים שלה, מביימת סרטים כבר 25 שנים, ו"מפלצת הכסף" הוא סרטה הארוך הרביעי (לצד עבודות לטלוויזיה). למרבה הצער, לא ניכרת התקדמות במיומנויות המקצועיות שלה, והסרט הזה מתנהל במקצבים כבדים, ומצליח לעייף הרבה לפני נקודת השיא, שאמורה הייתה להתחולל רק לקראת סופו. וגם ג'וליה רוברטס איכשהו כאן בתוך הסיפור, אבל נניח לזה.

תגיות:
ג'וליה רוברטס
/
קפיטליזם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף