את הריגוש במופע "לילה אחד האפריל" של קרן פלס אפשר לחוות כבר כשעומדים בתור אליו, בין האנשים שפגשתי מגיעים מכורים כמוני שפוקדים אותו בפעם השנייה, והיופי? גם להם זה נראה טבעי לחלוטין, כי כמו בשיר של פלס – "רק אלוהים ישפוט אותי".
3000 איש שמצביעים ברגליים, מצעירים ועד מבוגרים פקדו את הערב המיוחד אתמול. כנראה הסיבה שקרן פלס הצליחה לסחוף קהל גדול כל כך במוצ"ש של הפגנות נשענת על המכנה המשותף שסיפור המופע יוצר כמעט עם כל בן אנוש - לכל אחת או אחד מאתנו היה את הרומן האסור הזה בעבר שהגעגועים אליו לא מפסיקים להציף, אז איך מתמודדים איתם? במקרה של פלס- כותבים, יוצרים ואז כובשים את הבמות בישראל ובעולם.
במופע "לילה אחד באפריל", שהתקיים אתמול (מוצ"ש) בהאנגר 11 ,שבנמל תל אביב, פלס בחרה להשאיר את סצנות המחזמר המקורי בהבימה ולשים את השירים שכתבה בפרונט. לא אשקר לכם בהתחלה ציפיתי למחזמר המקורי שבו צפיתי בתיאטרון הלאומי הבימה, אבל בחירתה של פלס בקונספט החדש מאפשרת לכולנו בקהל לדמיין את העלילה הפרטית שלהם לצד השירים הייחודיים שיצרה פלס, הכוריאוגרפיה האמיצה, המונולוגים וכל מה שקורה על הבמה.
ואם כבר מדברים על הבמה אז פלס היא שם נרדף לביטוי "לא צפויה". רק במופע שלה אפשר לראות גם את ירדנה ארזי בתור אמנית אורחת, את גורי אלפי, רביב כנר, שי המבר, רקדנית על עמוד ועוד שחקניות שכל אחת זורקת את הדמיון והמחשבות למקום אחר.
התרעות פיקוד העורף