תשכחו מכל מה שאתם יודעים. מהרפורמה המשפטית, מהמחאות, מאשכנזים ומרוקאים, מהקרע בעם, ומהדעות הפוליטיות השונות - עברי לידר יציל את כולנו. בהופעה אחת באמפי קיסריה, לידר לימד את הקהל מהי אהבת חינם וסובלנות, ואיחד אותו, לפחות לערב אחד.
את הזמר קיבל הקהל שהקיף את הבמה במחיאות כפיים סוערות וחיוכים רחבים. ובשעתיים וחצי, לידר סחף את הקהל למן מסע בתחנות חייו, שיר אחר שיר.
כשעיני כולם נשואות לבמה, הזמר צץ מן הקהל, כן, כן, ממש כאחד האדם, לבוש בלבן ופצח בשיר ״המזרח התיכון״, שהיה הספתח הכי נכון שאפשר.
לידר המשיך עם ״יותר טוב כלום״ ו״אור ראשון״ וצבא האהבה של היוצר הצטרף לשירה, שפעמים אבות נשמעה כהמנון הקהל. עם דמעות בעיניים וחיוך רחב, לידר ערך מסיבה החוגגת את ה״עצמי״ של כל הקהל - והרים לו ללא הפסקה. ״אני רוצה להזמין מישהו מיוחד לשתות איתי קפה היום״, אמר הזמר וקטף מהקהל זוג מעריצים שמלווים אותו תקופה ארוכה שישירו איתו, כצפוי, ״בתי קפה״.
בהמשך, הקדיש ליוסי כסיף ז״ל את ״אישה לוויתן״. ״הוא היה איש כל כך חשוב, אני חייב לו המון. הוא היה שם ותמך בי כבר מהתקליט הראשון״, קרא, וכל הקהל, כמוהו - עם דמעות בעיניים.
רגע אחרי ששר ״ואולי״, חנך לידר את השיר החדש ״17 בנות״ על הבמה יחד עם הזמר מכלוף (רועי מכלוף).
בוא נעשה ריוויינד קצר לשיר הראשון של לידר ברדיו - לאונרדו. לידר הצעיר הוזמן לתכנית הפופולרית ״המעגל״ עם דן שילון, והקהל זכה לצפות בשידור פעם נוספת.
״השמיים נעולים״ כבש את הקהל ואחריו הגיעו ״בשמחות״ ו״מוגזם״, שהרימו את כל האמפי על הרגליים כדי לרקוד את הריקוד האייקוני.
במהלך המופע מספר שירים ״שודרגו״ והפכו לגרסת דאנס, שגם אם היא לא תמיד תורמת למהלך השיר, לקהל לא היה נראה שזה מפריע, כל עוד הוא מצליח לרקוד בקצב. בשונה ממוזיקאים אחרים, לידר הצליח לגרום גם להופעה הגרנדיוזית באמפי הגדול בקיסריה להרגיש כהופעה אינטימית, כשהוא ונגניו (המצוינים, יש לציין) התיישבו עם גיטרות אקוסטיות, ושרו, בין היתר, ״פנסים״, ״כמה שאני אוהב״, ו״האנשים החדשים״.
לקראת סוף ההופעה, החלו זמרים אחרים לקחת את הפוקוס מלידר, כאשר זוג שזכה בתחרות שקיים הזמר בשיתוף קוקה קולה, עלה לשיר ״זה לא אותו דבר״. בהמשך, הזמרת אודיה, שנמצאה ״במקרה״ בקהל, עלתה לשיר עם הזמר את הדואט שלהם - ״נסיכה שלי״.
לידר אכן ביצע את רוב הלהיטים, אך ״הכל בוער״, אחד מהשירים הכי יפים בלייב, ירד מהליין-אפ. עם זאת, ״מישהו פעם״, ״הכוס הכחולה״ ו״בוא״ גרמו לקהל לסיפוק רב, כאשר הרבים שרו עם לידר כל מילה ומילה בשירים.
עוד זמר שהראה נוכחות במופע היה צביקה פיק ז״ל, נכון, זה לא הגיוני פיזית, אבל נוכחותו בהחלט הורגשה כשלידר חיבר את״שיר הפרחה״ יחד עם ״פרחה במרצדס״. לבסוף, כצפוי, הקהל לא הסכים לעזוב את המקום עד שלא קיבל את ההדרן עם ״זכיתי לאהוב״.
״החיים שלנו פה מורכבים, מציאות לא פשוטה. אנחנו צריכים להיות ביחד, לא משנה מאיפה באתם ומי אתם. כולנו עלים על אותוהעץ, נובטים לאותו המקום, אנחנו צריכים לזכור את זה. ואם מישהו שוכח - אנחנו צריכים להזכיר לו״, קרא לידר.
מה עוד נשאר לומר על עברי? חוץ מזה שהוא משתבח עם השנים וממשיך לפרוץ גבולות, הזמר העביר אותנו סערת רגשות בה צחקנו, בכינו ואהבנו, ובעיקר - הוא לימד אותנו לנשום לרווחה, גם כשהמציאות נראית קשה. לא סתם קוראים לו ״לידר״, אולי זה סימן.