״שבת שלום תל אביב״, קראה סטרלינג בעברית קלוקלת לקהל שלא הפסיק למחוא כפיים. ״אף פעם לא הייתי בישראל, ותמיד רציתי להגיע, תודה שהבאתם אותי לכאן״, אמרה - והמוזיקה החלה.
השוק ההתחלתי היה לראות את סטירלינג מנגנת ורוקדת יחד, ואף גורמת לזה להיראות כל כך קל, ללא מאמץ. עם הזמן הקהל התרגל ליכולות המרשימות והצטרף לריקוד, אם כי יש לציין שריקודי הקהל הישראלי אמנם הרשימו את סטירלינג, אבל לא היו קרובים ליכולותיה.
בהמשך, לראשונה בסיבוב ההופעות, ניגנה סטירלינג יצירה קלאסית של באך. הכינור האלקטרוני המשופצר הוחלף בכינור קלאסי, והמוזיקאית חזרה לצעירותה והופיעה לבדה עם היצירה הקלאסית. אך סטירלינג, כמו סטירלינג, במהרה הפכה את היצירה לשלה עם גרסה משופרת, בעזרת ליווי של תופים וגיטרה.
במופע בן שעתיים, עם הפסקת טיקטוק קצרה (כי היום מי לא עושה טיקטוק באמצע הופעה?), סטירלינג מילאה את האולם בחיוכים. אז האם עוד מאה שנים ילדים ילמדו את היצירות על ידי סטירלינג? נחכה ונראה. עד אז, במידה והיא תשוב, בין אם אתם אוהבים מוזיקה קלאסית או בכלל רוק ואלקטרוני - תנו לעצמכם ערב אחד של נחת, ואל תעזו לפספס את המופע.
התרעות פיקוד העורף