בערב ט"ו באב, כשהלבנה במילואה והלבבות נפתחים, בגן העצמאות יתנגן קונצרט בינלאומי שמביא את אסיה הקרובה אל ליבה של ירושלים. למופע המיוחד הזה, שמבקש פיוס ונחמה, אספנו מוזיקאים ששמים את הלב על הבמה ומרגשים אותנו במיוחד - פנומן הקמנצ'ה מארק אליהו, שמשמר ומחדש את קסמו של הכלי העתיק הזה, הפך בשנים האחרונות לכוכב בינלאומי עם קהל מעריצים אדוק ברחבי העולם. בשיחה עם איריס קול ב-103FM סיפר אליהו על הקשר שלו לכלי המיוחד.
ט"ו באב בפסטיבל שכולו אהבה ופיוס. אתה מנגן ושר, ספר לנו על הכלים שלך.
"הכלי המרכזי שלי זה קמנצ'ה שהוא כלי קשת, אבי הכינור".
אני חוזרת איתך ליום בו גילית את הכלי הזה. מתי זה היה? בן כמה היית?
"עזבתי את ביה"ס בכיתה י', הייתי בן 16, ונסעתי בעולם. עזבתי את הבית, את הארץ, את החברים והמשפחה, והתחנה הראשונה הייתה אתונה. הלכתי ללמוד מוזיקה יוונית וטורקית".
"זה היה מקום שהייתי מוצא בו את עצמי, את השלווה והמהות, בתור ילד, לא הייתי יושב במקום", הוסיף המוזיקאי. "כשהייתי במוזיקה, זה היה מרכז אותי עד היום, ההורים שלי זיהו את זה. אני מודה להורים ואודה להם לנצח שהם סמכו עליי, עשיתי שטויות בדרך ותמיד הם גם מימנו וגם תמכו בכל המסע הזה".
"כששמעתי את הקמנצ'ה לראשונה, הרגשתי שזה הכלי שלי. אבא שלי סיפר לי משהו שלא ידעתי - שסבא רבא שלי היה נגן קמנצ'ה. זה היה משהו שהוא מעל הבנתי, מעל למשהו שאני יכול לתפוס עם השכל. מאתונה חזרתי לשבועיים התארגנות ונסעתי לבאקו כדי ללמוד את הנגינה למשך שנתיים. תמיד אנחנו ממשיכים להיות תלמידים וללמוד כל הזמן, זה כיף כל כך".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm