ארבע מאות מיליון ציפיות בטיק טוק, ועוד 20 מיליון השמעות בספוטיפיי - אלה המספרים הפנומנליים של הלהיט You Wish שהעיף רחוק וגבוה את הקריירה של צמד הזמרות האמריקניות Flyana Boss, שתי צעירות בשם פוליין ובובי, האחת מדאלרס והשנייה מדטרויט, שנפגשו לפני שנים אחדות בלוס אנג'לס ועתה הן שם חם בתעשייה.
אם תהיתם, אז כן, יש לסיפור ההצלחה הזה זווית ישראלית: המפיק של צמד הזמרות-הפרפורמריות הוא מארק גוזמן הידוע ברחבי לוס אנג'לס בשמו הכוכבני Marky Style, ישראלי ירושלמי שבעשור האחרון חי ועובד בלוס אנג'לס וחולם להיות בורג מרכזי בתעשיית המוסיקה.
הראיון עם גוזמן נערך בעת עצירת ביניים באינדיאנדה ארה"ב, לשם הגיע טור ההופעות הנודד ברחבי ארה"ב, וימשיך לאוסטרליה להופעות בפסטיבל מוסיקה בסידני. הטור האינטנסיבי בארה"ב כולל 25 הופעות ב-20 מדינות ויימשך על פני ארבעים ימים כשצמד הזמרות מחממות את הופעתה של האמנית האמריקנית המצליחהJANE וממלאים איצטדיונים באלפי מעריצות ומעריצים בכל הופעה.
במהלך הופעות החימום שלהן מבצעות בנות הצמד Flyana Boss לפחות עשרה שירים, כשגוזמן מתפקד על הבמה בתפקיד הדי.ג'יי. לאחר ההופעות מתקיים סשן של מכירת אקססוריס וכמובן צילומי סלפי עם מעריצות ומעריצים.
החיבור של גוזמן עם הצמד נולד לפני ארבע שנים בלוס אנג'לס בתיווך מנהלו האישי. "המנהל שלי ביקש בתחילה שאעזור לבנות שיר מסויים. אז עשינו סשן באולפן ומאותו רגע הפכנו למשפחה, כשאני בתפקיד המפיק. עברנו יחד את הקורונה, ואף שזה היה קשה, התקופה הזאת ללא הופעות גרמה להן לחפש רעיון ומקום להראות את עצמן. והטיק טוק היה ה'מקום' לפרוץ בו. באותו זמן, לפני שנתיים הבנות הבטיחו לעצמן להעלות מדי יום סרטון לטיק טוק. בסרטונים הן שרות, רוקדות, צוחקות ומשתטות. כי אצלן הכל נעשה בחיוך. לקח כמה שלקח, שיר ועוד שיר ועוד וידאו, עד שהגענו לפריצה הגדולה עם השיר You Wish" אומר גוזמן.
You Wish זהו שיר שהוא שרבוב של צחוקים על העצמה עצמית והצלחה נשית, שנכתב בשיתוף של גוזמן, צמד הבנות וכותב אמריקני בשם אלרוד. "כבר בזמן הכתיבה ידענו שזה שיר מיוחד, אם כי לא ידענו עד כמה הוא מיוחד שיביא לפיצוץ הזה בטיק טוק והבאזז שנוצר עם ההצלחה.
בסיבוב ההופעות הנוכחי לכל מדינה שאנחנו מגיעים, בין אם הן מאופרות ולבושות להופעה, או מסתובבות עם סווטרשט בחנויות כולם מזהים אותן, ומיד המעריצות והמעריצים דוחפים לי ליד אייפון שאצלם".
וכבר חושבים על השיר והקליפים הבאים.
"כן ויש לחץ של חברת התקליטים, הסטנדרטים עלו וצריך שהשיר והשירים הבאים יהיו טובים יותר. אני מאמין שדווקא עכשיו, כשכבר מכירים ואוהבים אותן לאחר שהבאנו את ההברקה, צריך להיות מודעים לכך שלא כל שיר בעתיד יהיו הצלחה משגעת כמו You Wish אבל אנחנו כמובן עובדים על זה".
מארק גוזמן, 33 נולד בסיביר, בגיל שנה עלה עם משפחתו לישראל וגדל בשכונת גילה בירושלים. "אני לא זוכר נופים מרוסיה. כשחזרנו לבקר כשהייתי בן שמונה, לא חוויתי שם חוויה של בית ומולדת".
בגיל ארבע הוא החל לנגן על פסנתר. וכשהיה בן 13 עבר להקיש על תופים. "ד"ש לאנה השכנה שהרסתי לה את החיים עם התופים", הוא צוחק.
"יש לי סרטונים מגיל ארבע שאני מנגן על פסנתר. לא אהבתי להתאמן בנגינה על הפסנתר, אף שמתמיד המוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהנשמה שלי".
בן 15 החל להפיק מוסיקה מהמחשב, ביטים של היפ הופ והקלטות של חברים בביתו. ההשפעות המוסיקליות שלו מגוונות ונעות בין הביטלס, קווין, ואריק קלפטון שקיבל מאביו. מוסיקה קלאסית מאמו, אייל גולן ושרית חדד מהשכונה, פופ והיפ פופ מאם.טי.וי. "כל ההשפעות האלה מתלכדות אצלי למשהו חדש" .
מארק בוגר התיכון לאמנויות בירושלים. בצבא שירת בגדוד "צבר" בחטיבת "גבעתי". במהלך תרגול ירי נפגעה שמיעתו. "בהתחלה זה הפריע והיה חשש שזה יפגע בקריירה המוסיקלית שלי אבל לא נתתי לזה להשפיע". למרות הריחוק הגיאוגרפי מישראל בזמן האחרון הוא עובד גם עם אמנים ישראלים. באמצעות "יוניברסל ישראל" נוצר קשר בינו לבין יוצאת העונה הראשונה של התוכנית "אקס פקטור" הזמרת והשחקנית ענבל ביבי.
כששני שירים שהפיק לה ("באחד מהם עזרתי גם בכתיבתו) "פרימטיי" ו"אף פעם לא לבד" כבשו את הפלייליסט של גלגלצ ומושמעים בתחנות הרדיו השונות. "בכל פעם שאמא שלי שומעת ברדיו את השירים של ענבל היא שולחת לי הודעה" הוא מספר. "מיד כששמעתי את ענבל ביבי, אמרתי 'אני בפנים'. היא מוכשרת עשויה מחומרים של כוכבת. העבודה איתה מעוררת בי רצון להוסיף לעבוד עם אמנים מישראל למשל, עם נועה קירל, טונה, יסמין מועלם, רביד פלוטניק ואחרים".
בשנתו ה-11 בארה"ב הוא מרגיש יותר שייך, אבל עדיין לא מרגיש אמריקני אף שהוא מאורס לצעירה אמריקנית. "בילדות לא בחרתי בהגירה, וכבן ל'דור וחצי' סיפור ההגירה היה הקושי הגדול שלי. ואילו בחיי הבוגרים אני בחרתי להגר. לא קל להיות בצד השני של העולם בלי משפחה. אבל המוסיקה היא כוח מניע. בשנים הראשונות כאן התרכזתי בלשרוד".
אתה מחובר עדיין למתרחש בישראל?
"ישראל היא הבית. אני מאד מתגעגע למשפחה לחברים ולאוכל, ועוקב באדיקות אחרי מה שקורה בארץ, האירועים הדרמטיים זה מאד משפיע על הלב. אין לי קושי להזדהות בארה"ב כישראלי. אני גאה בזה. לוס אנג'לס היא עיר ליברלית ובתעשייה יש המון יהודים וישראלים".
מה השאיפות שלך?
"אני שואף להמשיך לעבוד עם אמנים שיהיו גדולים בהמשך. לגדל אותם ולעזור להם לפרוץ, כמו שעשיתי עם צמד הבנות ועם אחרים. ויש לי עוד מטרה נכספת: לזכות בגראמי. אני מאד אוהב דברים נוצצים".