"אני חי בשביל לכתוב וכותב בשביל לחיות", כך הצהיר לפני שבע שנים, בראיון למדור "איפה הם היום" במעריב, הפזמונאי של להיט העל "אשליות", דוד חלפון, שהלך אתמול לעולמו בגיל 73, שנה לאחר שהוכתר כיקיר אור-יהודה, עירו כל חייו.

הרחק מהזוהר הפריזאי שבו אפוף זה מכבר נסים סרוסי, מלחין להיטו, חלפון מעודו לא חתר אל המרחקים. שלא כגיבור "אשליות", הוא לא התגורר בדירת פאר, לא הייתה לו מכונית בצבע אדום והוא, הרווק המושבע, לא שיחק אותה קזנובה. פגשתיו בביתו הישן והצנוע, שבין גרוטאותיו ומסביבו חיו עמו כלבו יויו, שלדבריו נתן לו טעם לחיים, תרנגולים גאוותניים, תרנגולות מקרקרות, תוכים וציפורי פינק מצויצים. "בשבילי זה מרגוע לנפש להיות איתם ולטייל עם יויו אל מול השקיעה בשדות שליד העיר", סיפר.

"כל חיי עוברים עלי באור-יהודה, שבה גדלנו חמישה ילדים בצריף", העיד."אפילו תמורת וילה בסביון עם בריכת שחייה צמודה ועם שלוש מכוניות בחניה לא אחליף את ה'זולה' שלי כאן".

על נסיבות התגלגלותו אל ממלכת השירים העיד עוד חלפון, מי שעם סיום לימודיו  בבית-ספר יסודי יסודי עבד כפחח-רכב ולאחר מכן כלוטש יהלומים: "המשפחה של אבא שלי הייתה מעשירי בנגזי ומזה לא נשאר כלום. כשעלינו לאוהל במעברה, זה היה כמו ליפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כלומר, המצב לא היה משהו וממנו הגעתי לכתיבת שירים, שבהתחלה התפרסמו בעלון מועדון הנוער אצלנו. 'יום נאה בזיו מלא', זה היה שם השיר הראשון שלי, שאותו כתבתי בגיל 14".

"אשליות" לא בושש להגיע. את השיר כתבתי בתמימות של נער בן 16 ועם הרגשה שפעם יצא ממנו משהו גדול", שחזר. " כעבור שנים, לאחר מלחמת יום כיפור, כשהלכתי לרקוד במועדון 'קליפסו' ברמלה, הופיע שם נסים סרוסי ו'אשליות' היה בין השירים שהבאתי לו שם. אחרי כמה זמן אמרו לי ששמעו את השם דוד חלפון בתוכנית 'במקצב יוצר' של מושיק טימור וזאת אחרי שהוחרם ברדיו".

"כשדוד חלפון הביא לי את השיר, הוא סיפר שכבר היה אצל זמרים אחרים - ביניהם גבי שושן - שלא עשו איתו כלום", נזכר סרוסי. "הטקסט שלו ביטא את החלום של צעירים רבים לגור בדירת פאר או להיות בפריז וברומא (אגב, לפי עדותו של חלפון הוא נהנה ברומא מהשנתיים הנפלאות והמאושרות בחייו כשעבד בביטחון בסניף אל-על בעיר - י. ב-א). "את הרוק'נ'רול שבשיר הבאתי  משיר של הרולינג סטונס".

"יום אחד שמעתי במועדון זמר אלמוני, שמשון טאוויל היה שמו, נותן ביצוע לא נורמלי ל'אשליות', לא פחות טוב משל נסים סרוסי", הוסיף חלפון. "כשפגשתי את עוזי חיטמן וסיפרתי לו על הבחור, ביקש לפגוש אותו מיד. עד היום מודה לי שימי על החלק שלי ביצירת הקשר המופלא שהיה לו עם עוזי, בניגוד לאחרים שאצלם לא קיימת המילה 'לפרגן', ביניהם נסים סרוסי, שלא ידע לפרגן לגדול מכולם, מעבד השיר, ירון גרשובסקי, שנהיה המנהל המוזיקלי  של ה'מנהטן טרנספר".

על אף ההצלחה הענקית של "אשליות", חלפון החשיב את "אלוהים נתן לך במתנה", הלהיט שחיבר עם איתן מסורי, כ"שיר של חיי". "אני לא מחשיב את 'אשליות' גם כשיר מס' 2 שלי", הפתיע והצביע דווקא על "עיניך מספרות', שיר שכתב עם אביחי מליחי לאייל גולן בראשית דרכו. כשנשאל  היכן מאז הלה בסיפורו, השיב: "אני שולח שירים למשרד שלו - ואין קול ואין עונה".

"אבל אני לא מוותר", הדגיש."שום דבר לא יעצור אותי מלכתוב, בין אם בבית, בין אם בפארק ליד הבית, שם אני מתיישב על סלע וכותב. כן, בכתב-יד. אין אצלי מחשב, גם לא טלפון נייד. אפילו טלפון אלחוטי לא תמצא אצלי".

בגינה סביב ביתו, שמן הסתם ידעה זמנים יפים יותר, נראו פחי-צבע זרוקים ומברשות לאחר שמחבר "אשליות" המובטל לא חזר למשמרתו וגם כשיכול היה לעשות כן, נמנע מכך. "החלטתי להתרכז בשירים", הכריז. "שני הקרטונים שאתה רואה כאן מלאים בארבע מאות שירים  שמחכים לגואל לאחר ששנים לא הוקלט שיר חדש שלי".

כששאלתיו לבסוף עם איזה משיריו הזדהה ביותר, השיב ללא מחשבה יתרה: "הכי אני מזדהה עם 'ציפור חופשיה', שכתבתי עם שרית חדד והלחין ארנון אלמסי. כמי שהחופש יקר לו, השיר הזה הוא אני לאחר שהייתי ונשארתי ציפור-דרור".