המסרים האנטישמיים נמצאים בכל מקום עכשיו במאלמו, בין שזה בפוסטרים ובין שזה בעיתונות", מספר יאיר אלסנר, המתגורר בעיר. “התעמולה האנטי־ישראלית נראית היטב ברחובות, מדבקות וסטיקרים אנטי־ישראליים נמצאים בכל מקום. חשוב לי לציין שכשישראלי שומע בתקשורת הישראלית על מה שקורה במאלמו, אומנם אין שם דבר שהוא לא אמיתי, אבל יש חיי יומיום רגילים שאנחנו חיים.
הסיפורים הקטנים מאחורי השירים הגדולים: 90 שנה להולדתו של נחום היימן ז''ל
בין טרור לגאווה: בחזרה אל הזמרים שייצגו את ישראל באירוויזיון בזמן מלחמות
לא זורקים אבנים דרך החלון ולא זורקים עליי ביצים ברחוב וזה למרות שיש לי פרופיל די גבוה, אני מנהל פה פודקאסט שהשקתי אחרי ה־7 באוקטובר שבו אני מעביר מסרים פרו־ישראליים מובהקים, אני כותב בטוויטר מסרים אלו, ועד עכשיו לא קיבלתי איומים על חיי".
בשבוע הבא תיערך בעיר מאלמו שבשוודיה תחרות האירוויזיון ה־68 במה שצפויה להיות אחת ההפקות הסוערות ביותר בתולדות תחרות הזמר האירופית על רקע מלחמת “חרבות ברזל" והאנטישמיות הגואה בעולם. מאז ה־7 באוקטובר האווירה במאלמו, הנתפסת בעיני רבים כעיר האנטישמית ביותר באירופה, קשוחה, עכורה ומאתגרת ביותר עבור אנשי הקהילה היהודית שם המונה כמה מאות יהודים: הפגנות פרו־פלסטיניות המוניות ואיומים ממשיים על חיי הישראלים והיהודים, כשהשיא, כאמור, צפוי להגיע בשבוע האירוויזיון.
“נושא האנטישמיות נמצא במודעות שלי ושל כל ישראלי או יהודי שחי באזור", אומר אלסנר. "כשאנחנו יוצאים לרחוב אנחנו רואים נוכחות מוסלמית מאוד מורגשת ואנחנו יודעים מיהם, מבינים שהם אותם אנשים שגרים בעזה או בשטחים. אתה יכול לראות חלון ראווה במאלמו שכתוב עליו שישראל מבצעת פשעי מלחמה וזה נורא.
יש דמוניזציה מוחלטת וזה נוראי. אנחנו לא יכולים ללכת עם סממנים יהודיים ברחוב, מלבד הרבנים המקומיים כמובן. אני לא אתלה דגל ישראל במרפסת ביום העצמאות כי אני משוכנע שזה היה לוקח גג יום עד שהייתי חוטף אבן דרך החלון".
“לא בטוח ברחובות"
לדברי אלסנר, פעמיים בשבוע מתקיימות הפגנות נגד יהודים במאלמו, המלוות בפוסטרים ובשירי נאצה נגד ישראל. “אני בטוח שבימים הסמוכים לאירוויזיון זה הולך להיות יותר אינטנסיבי ותוקפני, ואני מניח שיתפרסמו דברים ויגיעו אזהרות מהרשויות", הוא אומר. "יכול להיות גם שיגיעו מוחים אנטישמים ממדינות אחרות, כולל גורמי טרור, אי אפשר לדעת.
אנחנו תלויים במשטרה השוודית ובכוחות הביטחון השוודיים. אנחנו מארגנים עצרת תמיכה בישראל משלנו ביום האירוויזיון. קיבלנו על זה אישור ואמורים להגיע כמה מאות משתתפים. לפרו־פלסטינים יש שש הפגנות שאני צופה שיגיעו אליהן עשרות אלפים. בזמן שהאירוויזיון יתקיים אני אהיה בעצרת התמיכה בישראל".
“יש לנו במאלמו אוכלוסייה גדולה של ערבים מוסלמים, ושוודיה לא באמת מצליחה להשתלט על האנטישמיות שהערבים מוסלמים מביאים לרחובות", אומר אהרון, יהודי תושב העיר. “גם לפני ה־7 באוקטובר האווירה במאלמו הייתה אנטי־ישראלית אבל אחרי ה־7 באוקטובר היא רק הלכה וגברה, ועכשיו יש מחאות והפגנות בכל מקום, כולל הפגנות סביב מקומות שמוכרים מוצרים ישראליים או שקשורים לישראלים. בנוגע לאירוויזיון, הרבה אמנים בינלאומיים מחרימים אירועים ומסיבות לרגל האירוויזיון בגלל שישראל משתתפת בהם".
אתה מרגיש בטוח במאלמו עכשיו?
“כן, אבל כשקרה מה שקרה ב־7 באוקטובר דיברתי עם הילדים שלי - יש לי ילד בן 17 וילדה בת 13 - ולבן שלי יש הרבה נערים ערבים בכיתה ולכן אמרתי לו שאם הוא יכול, שיימנע מלדבר על הקונפליקט הישראלי־פלסטיני כי אנשים יכולים להתרגז ולהתנהג באלימות כלפיו. בקרב הקהילה היהודית במאלמו יש פחד שהולכות להיות פרעות מטורפות בזמן האירוויזיון ושכיהודי לא בטוח להסתובב עכשיו ברחובות.
יש חבורת יהודים שמתכננת לקבל את פניה של עדן גולן במאלמו ולהניף דגלי ישראל ואני מעריץ אותם על האומץ לעשות את זה כי הם יהיו קומץ קטן לעומת עשרות אלפי מפגינים פרו־פלסטינים".
“אני גרה חמש שנים במאלמו", מספרת מירב (שם בדוי), ישראלית שביקשה לא לחשוף את שמה האמיתי בטענה שהפרו־פלסטינים קוראים את הכתבות מישראל ועלולים לסמן את המרואיינים ולהתנכל להם. “אנחנו קהילה יהודית מאוד מצומצמת וקטנה ואף פעם לא התבלטנו. אנחנו מאוד נטמעים ויודעים להיות חלק מהחברה, אנחנו לא כופים את הרצון שלנו על אחרים. החיים במאלמו היו על מי מנוחות, הכל היה מאוד שקט והתעסקנו בשלנו".
כיצד המצב השתנה אחרי ה־7 באוקטובר?
“ב־7 באוקטובר יצאה לרחובות כל ההתנגדות שהייתה עד כה שקטה וסמויה. אם הייתה אוכלוסייה שעד כה רק דיברה בחדרי חדרים על איך להשתלט על המדינה ועל הכלכלה ועל הסוציאליזם, אז עכשיו זה קצת יותר פתוח כי ההתנגדות פומבית. המצב עכשיו לא רגוע ולא שקט".
לא שקט במובן של חשש או של אי־נינוחות?
“בעבר זו הייתה אי־נינוחות והיום זה יותר חשש. גם מלתלות דגל או ללכת עם כיפה אנשים נמנעים. כל סממן של ישראליות או יהדות. לדבר בעברית זה ממש לא בא בחשבון. יש אנשים שגם הסירו את המזוזות בבית כי יש אנשי שירות שמגיעים אליך הביתה וברגע שהם רואים מזוזות, הם יודעים איפה אתה גר ומכאן זה כבר יכול להיות מסוכן מאוד, ואין לך איך להתחמק".
איך האווירה בעיר סביב האירוויזיון?
“האווירה מתוחה מאוד כי אמורה לבוא אוכלוסייה מבחוץ שלא מכירה את חוקי הג’ונגל פה. מצד אחד זה מאוד מבורך שבאים אנשים מבחוץ ואולי הם ייתנו קצת קונטרה למה שקורה פה, ומצד שני זה לא בטוח, אז האווירה קצת מתוחה כי אומרים שהם (הפרו־פלסטינים) רוצים בכוח לתת את קולם. אני מאוד אוהבת את האירוויזיון ואילו היינו בתקופה אחרת אז ודאי שהייתי הולכת, אבל במצב הזה אני לא מרגישה בטוחה ללכת לשם אז אצפה בתחרות מהבית".
“גאים להיות יהודים"
“מאלמו מחולקת לאזורים. יש אזורים ממש מוסלמיים ובהם עדיף לא להסתובב", מסבירה יעל סגס וולסטרום. “אני משתדלת לא להסתובב באזורים מאוד אנטישמיים שנראים כמו רמאללה. מאלמו היא עיר מספיק גדולה כדי שתוכל להחליט איפה אתה רוצה להסתובב ויש אזורים שוודיים לגמרי שהם ממש בסדר גמור.
שם אני כן מסתובבת עם שרשרת של מגן דוד, אבל לא הייתי מסתובבת עם דגל ישראל. יש לי חברה שכן מסתובבת עם דגל קטן על התיק שלה. אנשים מסתכלים ומקללים בערבית אבל לא מעבר לזה. לפני שבועיים קרה פעם ראשונה אירוע אנטישמי בבית הספר של הבת שלי.
היא בת ה־13, יהודייה גאה שהולכת עם מגן דוד, ואמרתי לה לא לדבר כל כך על המצב בישראל אבל היא מאוד נחרצת ודעתנית וקוראת לחמאס טרוריסטים.
יש ילד מוסלמי בכיתה שלה ולפני שבועיים אמרו לה דברים אנטישמיים כמו ‘העוזרת של היטלר’, ‘אתם רוצחים פלסטינים’, ושלושה שוודים התחילו גם להקניט אותה על כך. עשיתי בלגן בבית הספר כי זה הרתיח אותי. המנהלים טיפלו בזה בצורה די טובה לדעתי וגינו את הילדים האלה שהתנכלו לבת שלי".
ביום האירוויזיון מתכננת וולסטרום להשתתף בעצרת למען ישראל במאלמו. “נשמיע מוזיקה ישראלית, נניף דגלים ואני מקווה שהרבה אנשים יבואו ויעשו מסיבה ישראלית עם הרבה שמחה, בניגוד למפגינים הפרו־פלסטינים", היא אומרת.
“אני מצטערת שהאירוויזיון במאלמו בגלל שזה גרם לאווירה המתוחה הזו, אבל אני שמחה שעדן גולן באה לכאן ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתת לה ולמשלחת הישראלית ולישראלים שמגיעים אווירה הכי נעימה שיש ונתמוך בישראל. אני מקווה שיהיה בסדר אבל מעריכה שלא יהיה.
אומרים שהמון אנטישמים יבואו לכאן להפגנות של הפרו־פלסטינים, שאלו בעצם הפגנות שנאה לישראל, ואני מקווה ומתפללת שלא יקרה משהו גרוע. זה מפחיד. חשוב לציין שהשוודים מהצד הימני של המפה הפוליטית מאוד תומכים בנו, לעומת אלו מהצד השמאלי שלרוב מצדדים בפרו־פלסטינים.
אני רוצה להבהיר שאנחנו מאוד גאים להיות יהודים במאלמו, אף פעם לא נסתיר את מי שאנחנו ולא נתבייש ביהדות שלנו, גם כשיש תקופות קשות ומאתגרות כמו זו. ברור שלפעמים יש מחשבות לעזוב ולעלות לארץ, אבל אני חושבת שכל יהודי חושב על זה. נולדתי פה ואני גרה פה מאז שאני זוכרת את עצמי, וכרגע מרגישה שלא נשקפת סכנה ממשית לחיי, או לפחות אני רוצה להאמין שכך".