בן 87 היה אז הוד ובמיטבו מבחינה מקצועית כשנאלץ להיפרד מהמיקרופון. הוא, שהרדיו היה תמצית חייו, חש פגוע כשנחתה עליו הגזרה. "זה קורה לי לאחר ששירתי את הציבור ב-66 שנות שידור ובלי התחשבות במאזינים", מחה. "הייתי מוכן להמשיך לשדר תמורת 'שכר' של שקל לחודש - ולא אפשרו לי".
לאחר הכרזת המדינה, כבן של קיוסקאי וכמי שגדל במשפחה לא אמידה, הוד הנער היה עובד בבניין, כדי שיוכל לקנות תקליטי 78', שהיו אז יקרים ולהאזין להם מהגרמופון שהוריו רכשו בדי עמל למען בנם חובב המוזיקה.
זאת הייתה רק ההתחלה. מאז הקיף הוד את כדור הארץ כשדר-ספורט והמציא את התוכנית המיתולוגית "שירים ושערים", לאחר שהיה באיטליה עד לתוכנית כזאת. בין האולימפיאדות ואליפויות העולם שסיקר כילה הוד עד תום חמישה דרכונים. "הנסיעות הרבות היו בעיקר עבודה וכמעט לא מספיקים לבלות", הרגיע את הקנאים.
כ-20 שנה ליווה הוד בנאמנות את מכבי תל-אביב, אז פאר הכדורסל הישראלי, בהתמודדויותיה ביבשת השכנה. "עם כל הוותק שצברתי בנסיעות איתם, אף פעם לא הייתי חלק מ'המשפחה'", ציין. "כלומר, חברים-חברים, אבל אם רוצים לשדר באובייקטיביות, כדאי לשמור על ריחוק מסוים".
הד צדק במאה אחוז. החידון המוזיקלי, שהגיש הוד בצהרי חמישי במקביל לתוכנית "פנינים לשבת", שהגיש בימי שישי, היה ממתק רדיופוני מענג, שריתק למקלט מאזינים מושבעים, לרבות עבדכם הנאמן.
הוד ראה שליחות בתוכניותיו המוזיקליות. "איתן יכולתי לקרב למוזיקה הרבה אנשים, שבדרך כלל היא לגמרי לא בראש שלהם", העיד. "כשהייתי עושה קניות בשוק הכרמל, החבר'ה שם, שהכירו אותי מהספורט, היו מחמיאים לי על תוכניות המוזיקה, שמי בכלל חשב שהם הקשיבו להן".
התרעות פיקוד העורף